05.06.2015
חדשות בזירה
סופרים מגיבים על הוועדה לבדיקת חוק הספרים, פרס ספיר לאן, בית ספר חדש לאמנויות המילה ופרסי שירה
שבוע הספר נפתח בהכרזתה של שרת התרבות והספורט מירי רגב על הקמת ועדה שתבחן את חוק הספרים ותבצע בו שינויים והתאמות. בוועדה ישתתפו ח"כ תמר זנדברג ממרצ וח"כ יואב קיש מהליכוד.

בתגובה למהלך טוען הסופר יונתן יבין: "החוק הוא סיפור הצלחה, בוודאי אם מביאים בחשבון שבשנה הנוראית, כביכול הזו, שבה היו ירידות מעטות בפרסומים וירידה קלה במכירות, סטימצקי, השחקנית הראשית בענף, כמעט קרסה ולבסוף נמכרה. למתנגדי החוק קל גם לשכוח שהייתה השנה מלחמה, שהשאירה את הקונים בממ"ד משך חודשיים ויותר. מנסים למכור לציבור כאילו החוק גרוע, כשלמעשה הוא איזן מאוד את המציאות בענף, והחזיר לו ולסופרים את הכבוד והתקווה".

לעומתו, טוענת הסופרת לאה איני: "היו ירידות במכירות לספר האחרון שלי, 'בת המקום', והרבה אנשים התלוננו שהמחיר שלו הוא יקר, ושהם מעדיפים לשאול את הספר הספרייה מאשר לקנות אותו. גם אצל הסופרים הבכירים המכירות ירדו". בהמשך לאיני, גם הסופר חיים באר חושב שהחוק צריך לעבור שינויים בהתאם לכך שבפועל נמכרים הרבה פחות ספרים.

"אנשים קוראים פחות ספרים, ולא רק בגלל החוק. כפי שניתן לראות באוטובוסים וברכבות: כולם עסוקים בסמארטפונים שלהם, ואפילו לא פותחים את העיתונים החינמיים. בנוסף, יש שפע עצום של ספרים. הקלות הבלתי נסבלת של ספרים שיוצאים לאור ושההוצאות מפרסמות במימון של המחברים, מובילה למצב שבעלי הממון ואנשים אמידים הם אלו שמפרסמים ספרים, והכסף הוא הדלק הכי מתקדם להנעת המהלכים הספרותיים".

שיח נוסף שעורר הדים לקראת חג הספר סבב סביב השינויים בתקנון פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס. החידוש בתקנון מאפשר להוצאות דיגיטליות ולהוצאות פרטיות להגיש ספרים לפרס. בנוסף, הוחלט שלא לאפשר לסופרים ישראליים המתגוררים בחו"ל להתמודד על הפרס.

על כך מגיב פרופסור מיכאל גלוזמן: "הכתיבה במרחבים שונים ומתוך דיאלוג עם תרבויות שונות היה תמיד היסוד המפרה של הספרות העברית. ההחלטה להעניק את הפרס רק לסופרים החיים בארץ היא שיא חדש של איוולת.

"ההחלטה נומקה ברצון להיטיב עם היוצרים המקומיים, אך רק פתי יאמין כי היא מנותקת מהאקלים התרבותי-פוליטי השורר בארץ בעקבות הבחירות. טוב יעשה יו"ר מפעל הפיס עוזי דיין אם יבטל את ההחלטה שקיבל, שממיטה קלון על הפרס. אם מצבם החומרי הקשה של הסופרים והסופרות בארץ נוגע ללבו, הוא יכול להגדיל את תמיכת מפעל הפיס בספרות העברית".
...
מועדון קריאה
עדי קיסר על שלושה ספרי שירה
מה בקומיקס
אסף חנוכה מעבר לים
אסף חנוכה ("סמטאות הזעם", "ואלס עם בשיר") זכה לחשיפה ארצית רחבה בזכות הקומיקס האוטוביוגרפי "הריאליסט" שמתפרסם מדי שבוע ב"כלכליסט". כעת קוראים ברחבי העולם יוכלו ליהנות מראיית העולם הייחודית של חנוכה, בספר The Realist שמאגד את כלל טוריו העוסקים בחייו האישיים: ממערכת היחסים שלו עם אשתו וילדיו, דרך מחאות חברתיות ועד למלחמות מקומיות (יוני זאבו).
קרדיט צלם: shutterstock סובב עולם
האם יצירות המופת "מאדאם בובארי" או "גאווה ודעה קדומה" היו זוכות היום בפרס ספרותי חשוב?
כנראה שלא. החוקרת ניקולה גריפית' מצאה כי לרומן יש סיכוי גדול יותר לזכות בפרס אם הדמות הראשית היא של גבר. כך למשל ב-15 השנים האחרונות לא זכה ב"פוליצר" ספר שנכתב מנקודת מבטה של אישה. בפרס ה"מאן בוקר" זכו רק שני ספרים שכתבו נשים על דמויות נשיות. בהתאמה, זכו יותר סופרים גברים בפרסים המרכזיים מאשר סופרות, גם כאשר כתבו על גברים.
עוד מילה אחת
בין המלחמות והבעיות החמורות בענף, צרויה שלו רוצה להזכיר לנו את הספר עצמו שמבקש שיניחו לכל המאבקים ופשוט יקראו בו
שבוע הספר חוזר אלינו השנה בצעדים מהוססים. הרבה טלטלות הניעו את הענף לכאן ולכאן ועדיין הוא מתנודד, חבול ושרוט. פתרונות לבעיות חמורות יצרו בעיות חמורות אחרות, וכולם משלמים מחיר. הקוראים והסופרים, בתי ההוצאה וחנויות הספרים, ובתווך ניצב לו הספר, נבוך ומבוהל כמו ילד שהוריו רבים מעל ראשו, מחליפים גידופים והאשמות, ומבקש שיניחו לכל המאבקים ופשוט ידברו אליו, יאזינו לו.

והוא, הספר, מבקש להחזיר אליו את התום, מבקש להחזיר אליו את החום, ולו רק לשבוע האחד הזה, לעשרת הימים הללו, לנסות להחיות את האהבה והקירבה שהוא זוכר במעומעם. כי שבוע הספר תמיד מעורר זיכרונות. כמו מועדים וחגים אחרים שחוזרים על עצמם מדי שנה, יציבים בהופעתם ועם זאת משתנים, כמונו. משקפים את חיינו ומשתקפים בנו. התחילו לפנינו וימשכו אחרינו.

אני זוכרת את עצמי בילדותי משוטטת עם אמי בין הדוכנים בשבוע הספר בכפר-סבא, והיא מחפשת בדבקות ספרים שקראה בנעוריה, ועכשיו היא חייבת למצוא אותם עבורי. אני זוכרת את שמחתה כשגילתה את "אנטוניה שלי" או את "מגילת סן מיקלה" בין הדוכנים, ואת ההבעה הצעירה להפליא שלבשו פניה, כאילו דרך המפגש המחודש עם הספרים היא מתגלגלת בגוף הנערה שהיתה.

כן, גלגול הנשמות הספרותי הזה הוא בלתי נשכח. המפגש הראשון עם ספר. הפרידה ממנו. הגלגול הזה שנגלה לי לראשונה לפני עשרות שנים, כשהייתי בת שש, ואבא שלי הקריא לי ולאחי ענר את "הגלגול" של קפקא. אינני זוכרת עד לאן הגענו, אבל כשעייף מן ההקראה כבר הייתי ילדה אחרת. שערי התודעה נפתחו, ואורח זר וקודר אך מושך להפליא עבר בהם, מביא איתו עולם חדש של חוקים וכללים. והנה בשבוע הספר של 1982 בירושלים אני קונה לחברה את "סיפורים ופרקי התבוננות" של קפקא. בעלה הטרי בלבנון, במלחמה שרק החלה. אנשים מועטים משוטטים בין הדוכנים. האם רשאים אנו בכלל להתרכז בספרים כשהיקרים לנו שם, בסכנה? ולבסוף אני חוזרת הביתה עם שני ספרים של סילביה פלאת'. נדמה שאותם מותר לקרוא בזמן מלחמה.

...
שיר לשישי
למרחקים/ מאת פאול צלאן
אֵלֶם, מֵחָדָשׁ, מְרֻוָּח, בַּיִת:
בּוֹא, צָרִיךְ שֶׁתָּגוּר.
שָׁעוֹת, מְדֹרָגוֹת, יָפוֹת-כִּמְאֵרָה: הַדֶּרֶךְ פְּתוּחָה
לַמִּקְלָט.
חָרִיף מִתָּמִיד הָאֲוִיר שֶׁנּוֹתַר: צָרִיךְ שֶׁתִּנְשֹׁם,
תִּנְשֹׁם וְתִהְיֶה אַתָּה.
תרגם: שמעון זנדבנק, מתוך "תפנית-נשימה", הוצאת הקיבוץ המאוחד
בסט סלרי
עפי גור-ארי הוא סופר ביכורים שאתם צריכים להכיר
עפי גור-ארי הוא לא סופר ידוע, כי הוא סופר ביכורים. וזאת כבר סיבה לכך שכנראה שלא תמצאו את הרומן הראשון שלו בטבלת רבי המכר.

על אף התהודה שהיתה לחודש ספרי הביכורים באפריל האחרון, הרומן "הדייר מהקומה השנייה" שראה אור בהוצאת "אחוזת בית", לא זכה לחשיפה הראויה לו. גור-ארי אינו כותב מתוך ההוויה הישראלית ונמנע מאזכורים מקומיים. הגיבור נטול השם של ספרו הוא מתרגם ספרות מתבודד שממעט באינטראקציות חברתיות, ולו המינוריות ביותר, משום שהן גורמות לו אי-נוחות רבה.

כשמגיעה לבניין הדירות שבו הוא מתגורר דיירת חדשה ויפה בשם אמה, הוא מתאהב בה, אבל מתקשה לפרוץ את המחסומים שהפכו כבר לחלק בלתי נפרד מאישיותו. גור-ארי מרבה ברפרנסים ספרותיים לאלבר קאמי, ולדימיר נבוקוב וז'אן פול סארטר, וסגנון הכתיבה שלו מהדהד למסורת הפרוסטיאנית.

אבל בניגוד למה שאתם אולי חושבים - לא מדובר בטקסט ארכאי ומתחכם, אלא דווקא בטקסט שנקרא בשצף מפתיע ומלהיב, הנמסר בכתיבה קולחת ומרשימה מאוד. זהו רומן יוצא דופן שמזמן חוויית קריאה שונה מזו שאנו רגילים אליה בספרות הישראלית הצעירה, כך שגם אם הוא לא בסט-סלר, בשבילנו הוא בסט-סלרי.

...