10.07.2015
חדשות בזירה
משוררי "ערס פואטיקה" נכנסים לקאנון הספרותי, סיפור ציוני זכה בתחרות "צרצר פיס" - וקצת אירוטיקה
ונפתח בכבוד ספרותי: הסופרות דורית רביניאן ולילך נתנאל, וכן המשוררים רועי חסן, עדי קיסר ותהילה חכימי - זכו בפרס ברנשטיין לשנה החולפת, גם לצד ד"ר תמר מרין שזכתה בקטגוריית ביקורת הספרות. אלו יזכו במענקים כספיים של בין 15 ל-50 אלף שקלים, שבוודאי יסייעו להם להמשיך לכתוב, ליצור ולחקור.

שלושת המשוררים שנבחרו לפרס מזוהים עם מיזם "ערס פואטיקה" שמקדם ומייצג את השירה המזרחית החדשה ושלושת ספריהם ראו אור בהוצאות עצמאיות או בפרויקט מימון המונים. כנראה שבזירה הספרותית של ימינו, כבר לא צריך גב של הוצאה ותיקה וממוסדת כדי לקבל הכרה חיובית מהממסד, אלא להיפך. המשוררים הנבחרים הביאו את הנושא המזרחי והמעמדי לשיח מחודש בתרבות הישראלית באופן עצמאי ובועט, וסחפו אחריהם קהל רב, ובעיקר צעיר, שנחשף דרכם לעולם השירה.

על כך כתבו שופטי קטגוריית השירה של הפרס, פרופ' מיכאל גלוזמן, ד"ר תמר הס וד"ר נטשה גורדינסקי: "החידוש של משוררי 'ערס פואטיקה' אינו בנושאים שהם מעלים, אלא באופן שבו הצליחו לייצר קול חדש, עכשווי ועוצמתי, התובע לעצמו מקום במרכז התרבות הישראלית. לערבי 'ערס פואטיקה' הגיעו מאות אנשים, ופעילותם של משוררים אלה ברשת החברתית זכתה לאלפי עוקבים.

"היענות זו העידה על הצמא התרבותי לקולות מזרחיים חדשים ולשירה שעוסקת בחוויות הזהות המזרחית לא רק כזהות אתנית אלא אף כזהות מעמדית. שירתם של חכימי, חסן וקיסר - למרות שהם אינם עשויים מקשה אחת - מצטיינת בישירות שיש לה משמעות פוליטית ופואטית כאחת".

וממשוררים עכשוויים - ליוצרי העבר: הפרויקט "החזרת סופרים ומשוררים למחזור החיים", שעליו אמון רענן בן-טובים, הוא מיזם רחב היקף שבמסגרתו ייערכו שמונה עשר אירועים במשך השנה במחווה סופרים ולמשוררים אשר "תרמו להיווצרותה של הספרות העברית החדשה". רוב האירועים יתקיימו בספריות ציבוריות ובפריפריה, והכניסה אליהם תהיה חופשית. בין היוצרים המדוברים: שאול טשרניחוסקי ואסתר ראב.

והשאלות סביב עתידו של חוק הספרים עדיין בוערות: השבוע הופנתה התייחסות נוספת לסוגיית חוק הספרות והסופרים שעומד כעת בפני בחינה מחודשת במשרד התרבות. במכתב שהפנה לשרה, טוען הסופר והעיתונאי צור שיזף כי חשוב לשמור על החוק אך חייבים לבצע בו תיקונים.

שיזף כותב כי יש לתקן את מחיר המינימום שבו יימכרו הספרים מההוצאות לחנויות - לא פחות מ-60 אחוזים. "הרשתות לא צריכות הגנה, יש להן כוח והן משתמשות בו על מנת לדרוס", הוא כותב. "הרשתות יכולות להרשות לעצמן להרוויח פחות. ההוצאות והסופרים לא".
...
מועדון קריאה
קרדיט צלם: אסף מגל
סיון בסקין מקריאה מתוך "הו"
מה בקומיקס
ג'יימס בונד חותך לקומיקס
מרגל העל שהופיעה לראשונה בסדרת ספרי המתח של איאן פלמינג והפך לכוכב קולנוע בלתי מנוצח - עתיד לככב בסדרת קומיקס חדשה. זו לא הפעם הראשונה שמעלליו של 007 תוארו בין דפי הקומיקס - אך הפעם יכתוב אותה וורן אליס, יוצר בריטי מוערך ובועט: מה שמבטיח עלילה כריזמתית, אלימה ומושבחת. שווה לעקוב. (יוני זאבו)
קרדיט צלם: shutterstock סובב עולם
חנויות הספרים של פעם
לא רק אצלנו לחנויות הספרים הפרטיות קשה לשרוד. בשנים האחרונות גם ברוסיה מספרן הצטמצם מאוד, וכיום יש בה רק 1500 חנויות ספרים, בעוד ב-1990 היו 8500. אך כעת הכריזה הממשלה על תמיכה כספית עבור חנויות הספרים ברחבי הארץ, יחד עם הצעה לשחרר את הענף כולו ממיסוי וממע"מ. שיהיה בהצלחה
עוד מילה אחת
"השלישי": בואו לקרוא קטע מספרו החדש של ישי שריד
אי-שם בעתיד הקרוב מכוננת מלכות יהודה ותופסת את מקום מה שנותר ממדינת ישראל. אחרי התקפה קטלנית שהשמידה את ערי החוף, ותל אביב וחיפה הפכו גיאיות הרגה. נותרו בין החורבות רק ניצולים מעטים שאיבדו צלם אנוש. יהועז, קצין מילואים זוטר אך כריזמטי, חוקר במצפה הכוכבים בנגב, מצליח לארגן את שארית הפלטה למתקפת נגד - ובתוך זמן קצר הופך למפקדם.

מקץ חמישה עשר יום הונחה אבן הפינה לבית המקדש השלישי בירושלים. יהועז עולה על כס המלוכה ומתמנה גם לכוהן גדול. עבודת הקורבנות מתחדשת ונעשית מרכז החיים הלאומיים, ואפשר לקיים כל תרי"ג מצוות ככתבן וכלשונן. חצי יובל לאחר מכן מגולל צעיר הנסיכים, יהונתן, את סיפור שבועותיו האחרונים של הבית השלישי, בין חודש אב ליום הכיפורים. מתוך הספר:

***

אני יהונתן, בנו הצעיר של יהועז, שהיה מלך וכוהן גדול בירושלים, רושם את הדברים הללו בכתב ידי ולאחר שיושלמו אחתום עליהם ואמסור אותם לידיכם; אני יודע ומבין כי לא אוכל להוציאם מבין קירות אלה.

חקרתם אותי משך שבועות. עניתי על כל שאלותיכם. חתרתם להגיע לעיקר, לימים האחרונים, למעשה האחרון. לאחר ששמעתם את הפרטים המידיים, האיומים, הגסים, הרפיתם ממני. רציתי להסביר את מעשי, לבאר את העובדות, לפרוש בפניכם יריעה רחבה יותר. אלא שלכך לא היתה לכם סבלנות. כלאתם אותי בתא הזה, אבל עשיתם עמי חסד גדול: נתתם לי נייר ועט. לא אליכם אני כותב, אלא אל בני עמי היהודים. להם אני חב דין וחשבון. אולי, בכל זאת, ביום רחוק אחד תוכל שארית הפלטה לקרוא את דברי.

לפי דרישתכם הריני מאשר בזאת כי אין לי טענות כלפיכם: הגשתם לי את ארוחותי במועדן והנחתם לי לישון. לא השפלתם אותי ולא עלבתם בי ולא פגעתם בכבודי, עד כמה שהדבר אפשרי בין אויבים בנפש, שמשמידים זה את זה במלחמת חורמה. אמנם מנעתם ממני לפגוש את אחי, הילד הקטן, אבל הבטחתם שהוא בידיים טובות. מי ייתן ובקרוב, לאחר שהארץ תשקוט, תרשו לו לחזור אלי.

אני נודר בזאת נדר, שאם תרשו לנו ללכת מכאן, ננדוד למרחקים. אשא אותו בידי, נתרחק מכל עניין של ציבור, נסתיר את עברנו ואת שמותינו האמתיים, נמצא לנו חוף רחוק ושומם וניעלם בו לנצח. רק תנו לנו ללכת.

...
קרדיט צלם: shutterstock שיר לשישי
"שיר שחר של נודד"/ מאת אמיר אור
מֵעַל הַגַּגּוֹת
נְהָרָה.
רַחַשׁ רוּחַ גָּבֹהַּ/ עוֹבֵר בַּיָּרֹק.
עַל חוּטֵי הַחַשְׁמַל
צִיּוּצֵי צַמָּרוֹת./ עוֹד רֶגַע תּוּכַל
גַּם אַתָּה
לִזְרֹחַ.
מתוך "כנפיים", בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" סדרת "ריתמוס" לשירה
בסט סלרי
מי הזמין ארוחת בוקר?
כשאומרים לנו ארוחת בוקר ישראלית, סביר להניח שנדמיין הפוגה מהאינטנסיביות של החיים הדינאמים והבלתי צפויים בארץ. מעין כמוסת זמן שמאכלסת בתוכה רוגע והשתהות, ויש בה משהו מוכר, נוח וקל לעיכול.

אולם כשקוראים את ספרו החדש של ניצן ויסמן, קובץ של חמישה סיפורים בשם "ארוחת בוקר ישראלית" (הוצאת "הקיבוץ המאוחד") המאפיינים הללו מתאדים לחלוטין, ועל אף שהוא מתייחס ומתאר לא מעט מצבים המחוברים להוויה הישראלית, כמו שירות צבאי, קריסה כלכלית וצירופי מקרים הנובעים מהיות ישראל ארץ קטנה שבה כולם מכירים את כולם.

למרות כל אלו - הספר לא עושה נעים לישראליות של מדורת השבט.

הדמויות בסיפורים ב"ארוחת בוקר ישראלית" נמצאות בנקודת משבר, ו-ויסמן מתעד את המצב הנפשי שלהן באיטיות דרוכה, שיש בה גם עצבנות טורדת מנוחה.

התהליכים המתוארים מובילים להתגלות עמוקה, שמניחה מתחת לזכוכית מגדלת את הישראליות ואת האופן שבו אנו נעים בתוכה ומפענחים אותה.

ניצן ויסמן זכה לשבחי המבקרים עבור ספר הביכורים שלו, "על גבול יערות הרוזמרין", שהגיע לגמר תחרות ספרי ביכורים של עיתון "הארץ", וסיפורים שכתב פורסמו במספר כתבי עת שונים.

אולי זו סוגת הסיפור הקצר שבה הוא כותב ואולי העיסוק בנקודות משבר שהובילו לכך שלא פרץ כפי שהיה צריך.

ספרו החדש לא יעניק לכם הפוגה מאינטנסיביות, אלא דווקא דרמה מזוככת וחזקה. בשל כל אלו הוא אמנם לא בסט-סלר - אבל בשבילנו הוא בסט-סלרי.
...