11.09.2015
קרדיט צלם: מירב קריסטל חדשות בזירה
סטימצקי משיקה חנות צעצועים לכבוד השנה החדשה, פסטיבל שירה בסוכות, וסופרים מתגייסים למען הפליטים
האם ספרים זה כבר לא מספיק? רשת "סטימצקי" הוותיקה, שכזכור, החליפה בעלים והנהלה בשנה החולפת בעקבות משבר כלכלי, הודיעה עתה על כניסתה לשוק מוצרי הילדים, עם פתיחת רשת חנויות צעצועים שבה יוצגו המשחקים על פי חלוקה גילית. לרשת יקראו "סטימצקידס". האם מכירות הספרים אינן מספיקות עוד אחרי שעבר חוק הספרות והסופרים, עד כדי כך שאחת משתי רשתות הענק הפועלות בארץ מחליטה להיכנס לתחום רווחי ובטוח יותר?

סופרים בעצומה למירי רגב: אל תבטלי את חוק הספרים

בתגובה לכך, מהרשת נמסר כי "'סטימצקי' היא בית לספרים וסופרים וכך תישאר. זיהינו הזדמנות עסקית בעולם הצעצועים ולכן החלטנו לפתוח את תת הרשת 'סטימצקידס'. ספרים היו ויהיו לב ליבה של 'סטימצקי' והיא תמשיך להוביל את התרבות במדינת ישראל, לעודד קריאה, לפתוח סניפים נוספים, ולהנגיש את 'סטימצקי' לכמה שיותר".

ומי שאינם פונים לאפיקים אחרים הם קבוצת "מקום לשירה", מארגני פסטיבל "מטר על מטר", שיתקיים זו השנה השמינית בירושלים ברחוב עמק רפאים במשך שלושה ימים בחול המועד סוכות (29.9-1.10). הפסטיבל מעניק במה ליותר מ-80 משוררים, סופרים, עורכים, מוזיקאים ואמנים, המשתתפים בעשרות מפגשים ואירועים שהכניסה לכולם ללא תשלום.

בין המשוררים שישתתפו בפסטיבל ויקראו משיריהם ניתן למצוא השנה את אופיר משרקי, מרדכי גלדמן, רון דהן, רועי צ'יקי ארד, שלמה וינר, אמירה הס, דנה מרקוביץ', נדיה עינה רוז, עדי קיסר, ועוד.

צפו: משוררי ערס-פואטיקה מקריאים משיריהם

ניסיון נוסף לאחד חלקים שונים בציבור הישראלי דרך ספרות ואמנות הוא האירוע "פרויקט 2" לספרות ערבית ועברית עכשווית, שיתארח ב"תחנת הקריאה" בירושלים ב-17.9, יום חמישי, בשעה 18:00. באירוע ישתתפו הסופר והמשורר אלמוג בהר והמשוררת ראג'אא נאטור, שישוחחו על ספרות ערבית ועברית, סכסוך ודת. הסופרת והעורכת תמר וייס, שיזמה את האירוע, מספרת על הסיבה למפגש:

"יוזמת 'ונסלח' מציינת 40 ימי תיקון של יהודים ומוסלמים, אשר יגיעו לשיאם בהתלכדות יום הכיפורים והעיד אל-אדחא, ומזמנים לכולנו זמן לחשבון נפש והתקרבות. במסגרת זו יערוך 'פרויקט 2' - פרויקט דו לשוני לספרות ושירה צעירה - מפגש של קרבה בין שתי התרבויות התוססות והמתחדשות החיות בארץ, הערבית והעברית, ובין בני הדור החדש של הכותבים והקוראים, אשר בדרך כלל אינם מכירים את המתרחש בשדה התרבותי העכשווי של שכניהם".
...
מועדון קריאה
קרדיט צלם: ליאור פז
צפו: "מישהו השאיר את החלון פתוח"
קרדיט צלם: עטיפת הקומיקס מה בקומיקס
המלחמה הזאת לא היתה תמיד בקומיקס
השבוע ב-1937 נולד ארצ'י גודווין, אחד מהיוצרים החשובים והאהובים ביותר בתולדות הקומיקס. מאחורי גודווין, שהלך לעולמו ב-1998, עמדה קריירה מגוונת שכללה עבודה ככותב וכצייר קומיקס. הוא התפרסם בעיקר בזכות עבודותיו על הדמויות של בטאמן ואיירונמן, ובזכות העובדה שעיבד לראשונה את מלחמת הכוכבים לקומיקס. (יוני זאבו). 
 
קרדיט צלם: עטיפת הרומן סובב עולם
לנחש את אלנה פרנטה
בעוד אצלנו עדיין מתחבטים בשאלה מי הוא בן פול (שכתב את הספר "מלך, בלש" תחת שם עט), הסופרת האיטלקייה אלנה פרנטה נאלצה להכחיש שמועות על כך שהיא למעשה - גבר. פרנטה היא אחת הסופרות המצליחות באיטליה, אבל זהותה מעולם לא נחשפה ולא ידועים עליה פרטים אישיים כלל. בראיון שערכה דרך הדואר האלקטרוני הכחישה את השמועות הללו, ותקפה בביקורתיות את האפליה שסופרות נתונות בה, וטענה כי אנשים לא היו מרמזים שאישה היא שכתבה ספר מסוים, שחתום עליו גבר.
קרדיט צלם: אריק סולטן עוד מילה אחת
שיחה קצרה עם הסופרת לילך נתנאל
על מה מספר הספר האחרון שכתבת?

"'המולדת הישנה' הוא רומן שנכתב על הנושא המטלטל ביותר בעיני - על המהגר שיש אולי בכל אחד, על הידיעה העמומה, שנדמה לי מלווה כמעט כל אחד מאיתנו: שהבית לא בטוח. שהוא ישנו רק לעת עתה. ועל כך שנעשה יותר ויותר קשה להבטיח לילד שלך בחיוך או בלטיפה מרגיעה, שהבית שריר וקיים.

ביקורת: איך החדש של איאן מקיואן?

"הספר מתחיל ונגמר בבניין דירות אחד בפריז: בקומת הגג גר ניסן, סטודנט ישראלי שעזב את אמא שלו בארץ, במולדת הישנה, והיגר לעיר. בקומה מתחתיו גרה אישה זקנה, אן טיטי, שממתינה שם למותה. בכל בוקר נכנסת אליה סוכנת הבית ובודקת אם היא עדיין בחיים, ומגלה שההרגלים שלה חזקים יותר מן המוות: ספל קפה וביצה קשה בכל בוקר".

עם איזה סופר היית נפגש לקפה?

"אני חיה עם סופר, ונפגשת כל הזמן עם סופרים: השיחה יגעה. בוחשים את הקפה. יושבים. מתברר שמחוץ לכתיבה רובנו, כך נדמה לי, עילגים למדי. מה אנחנו יכולים לעשות: הדלות שלנו - רומן אחד פעם בכמה שנים במקרה הטוב, אריזת הדפוס המיושנת, השולחנות העמוסים לעייפה בחנויות הספרים עם הכריכות הצבעוניות והמקושטות מדי, ניכרת מאוד".

איזה משפט מספר נחקק לך בזיכרון?

"הספרים הטובים ביותר שקראתי, למזלי לא נשאר לי מהם שום דבר ברור, בטח שלא ציטוט. אחרת לא הייתי כותבת אף מילה. המספרים הטובים ביותר שנתקלתי בהם - אורי-ניסן גנסין, פרדיננן סלין, מרגריט דיראס, וירגיניה וולף ואחרים - הם אלה שלא חשתי צורך לקרוא את הספרים שלהם עד הסוף. עצרתי באמצע ולא היה חסר לי כלום. להיפך".

יש לך איחולים לספרות הישראלית?

"אני מחכה שניפטר סוף-סוף מהריאליזם המיליטנטי של הספרות הישראלית. הריאליזם הזה חייב ללכת, עם הטירונות הצבאית, עם ההרפתקאות של המוסד, עם השורשים המשפחתיים, עם הקיבוץ וההתנחלות, ועם הפריפריה והמרכז ביחד. נדמה לי שאיש לא זקוק יותר לספרות הזאת. היא איבדה את הרלבנטיות הפוליטית שלה. המקומות הנקראים ביותר של הספרות הישראלית נמצאים עכשיו רחוק מאוד מהוצאות הספרים, מחוץ לגבולות הדפוס, בגיליונות המתארכים של תלייני המקלדת".
...
קרדיט צלם: shutterstock שיר לשישי
חשבתי/ שיר מאת אביטל הררי
חָשַׁבְתִּי שֶׁאוּכַל
לְהַפְקִיד בִּידֵיכֶם  הַקְּטַנּוֹת
אֶת הַחֹפֶשׁ שֶׁלִּי,
לִהְיוֹת  אֲסִירָה מֵרָצוֹן
כְּמוֹ שֶׁאִמָּא הָיְתָה:
שׁוֹטֶפֶת סִירִים גְּדוֹלִים שֶׁל עֶצֶב
אוֹכֶלֶת בַּעֲמִידָה
מְכַבֶּסֶת אֶת חַיֶּיהָ
וְתוֹלָה
מתוך הספר "מחילת הארנב", הוצאת "פרדס"
קרדיט צלם: shutterstock בסט סלרי
אלוהי הדברים הקטנים
לרומן החדש של חנה טואג, "הרובע הקטן" (הוצאת אבן חשן) יש את כל המרכיבים להיות רב-מכר בישראל: יש בו סיפור היסטורי-משפחתי דרמטי ונוגע ללב, יש בו תיאורים שובי לב ומלאי כמיהה של צפת, שכונת עג'מי ביפו, ומעבר אלגנטי בין תקופות ומקומות. טואג, שספרה הקודם, "לאורה" זכה בפרס קוגל לספרות יפה, מביאה לנו את מה שקוראים ישראלים רבים נכספים אליו - סאגה מלאת רומנטיקה, אכזבה, הגשמת חלומות וניסיון לתיקון. כיוון שהיא עושה זאת בעדינות וחוכמה, עם רגישות מחויכת לפרטים הקטנים, זהו הבסט-סלרי שלנו לכבוד השנה החדשה. 
...