18.12.2015
קרדיט צלם: gearge whiteside חדשות בזירה
גוטפרוינד ברבי המכר, שירים תוקפים את הבורסה, אובמה בוחר את ספר השנה ומרגרט אטווד חותכת לקומיקס
כמיטב המסורת, נפתח בפרסים: המשוררות רחל פרץ ובת שבע דורי זכו בפרס "הליקון" למשוררים בראשית דרכם על שם רמי דיצני ז"ל, לשנת 2015. הפרס, בשווי 15 אלף שקלים, הוענק באירוע הפתיחה של פסטיבל "שער" לשירה שהתקיים בחנוכה. גם הסופר והמשורר יותם ראובני, זכה בפרס חשוב: פרס מפעל הפיס לאמנויות ומדעים על שם לנדאו לשנת 2015 על תרומתו לשירה העברית. השופטים נימקו את הבחירה בראובני בכך שמדובר ב"חוליה משמעותית בגוף השירה והפרוזה העברית, וכי לקוראים לא מעטים היצירה שלו היא טקסט מכונן", ואף העניקו לו 100 אלף שקלים.

יותם ראובני: המהגר הנצחי, הפנימי
 
ברכות נוספות מגיעות למרב סולומון, מאיירת וראשת תחום איור ב"בצלאל", שזכתה במדליית זהב בתחרות היוקרתית של איגוד המאיירים האמריקאי, בזכות הכרזה "הצביעו מה?" שאיירה, שתוצג בספר ובתערוכת הדגל של הארגון. בתערוכה יוצגו גם עבודות של המאיירים הישראלים קרן כץ, אלה כהן ותום אנגלר.
 
מתגעגעים לאמיר גוטפרוינד? "שואה שלנו", ספרו הראשון של הסופר שהלך לעולמו לפני שבועיים, טיפס חזרה אל רשימות רבי המכר, בזכות התעניינות גוברת של הקהל ביצירתו.
 
מי שיפקוד את הבורסה לניירות ערך בתל אביב במהלך חודש דצמבר, עם סגירת יום המסחר ובמשך הלילה, יופתע אולי לגלות שעל עמוד הטוטם הדיגיטלי הגדול לא יופיעו מניות, אלא דווקא שירים. זהו מיצג שירה בשם "שירת הטוטם: משוררים ישראלים עכשוויים" - שיתוף פעולה של הבורסה לניירות ערך ומכללת ספיר, המתקיים בחסות בית הספר לאמנות במכללת ספיר. שיריהם של תריסר משוררים, מוכרים וצעירים, שכותבים כיום בזירה הישראלית, ירוצו על עמוד הטוטם הדיגיטלי. לדברי מי-טל נדלר, אוצרת המיצג: "השירים מוקמו בלב המסחר הפועם של תל אביב מתוך ניסיון לבחון מחדש את 'השבט', את מבטו ואת סדריו. השירים האלה הם חיפוש עירוני אחר שפה, הם ניסיון לפרק ולבנות מחדש את 'הבית' הלאומי, הפרטי והמדומיין, כשהרעיון של שירים שנטמעים במרחב העירוני הכלכלי של ישראל היה לייצר שאלות על העיר ההומוגנית, על הגוף המהונדס ועל פירוק אפשרי של דפוסי מבט וגבולות גוף-עיר". בין המשוררים המשתתפים במיצג: אלי אליהו, עדי קיסר, שחר מריו מרדכי, ארז ביטון, אגי משעול ותהילה חכימי.

למי שלא הספיקו לו פסטיבל "שער" ופסטיבל "תל אביב", יוכל להגיע לפסטיבל של כתב העת "משיב הרוח", "ימי אהבה לשירה", ה-19 במספר, אשר חוגג שירה ומוזיקה יהודית-ישראלית. הפסטיבל יתקיים בין התאריכים 23-26 בדצמבר בירושלים. באירוע ישתתפו עשרות משוררים ומוזיקאים, בהם טל ניצן, ליאת קפלן, רפי וייכרט ואורית גידלי, ובין השאר תוכלו לשמוע את המשוררים רחל חלפי, זלי גורביץ, בכל סרלואי ועדי קיסר בשיח סלוני מיוחד, שילווה במוזיקה של שי צברי ואסף תלמודי.
 
מי היה מאמין, אבל חלפו 50 שנה מאז פורסם ספרו הראשון של עמוס עוז, "ארצות התן". לציון האירוע יתקיים במסגרת סדרת "תן למלים לעשות בך" במדיטק חולון, מופע מחווה לעוז ולספר, שבו יוצגו קטעים אמנותיים של אפרת בן-צור, קרני פוסטל, יהלי סובול ואחרים, בהשראת הספר. המוזיקאי והסופר, ערן צור, המשתתף באירוע, סיפר לספרותקל'ה:

"שמעתי את עמוס עוז בוחר בדימוי מעניין לגבי יחסיו עם הקוראים: לילה אחד בארץ אחרת, כשהיה צעיר לימים, הוא הכיר אישה והלך אתה לביתה. עירומה היא נשכבה על המיטה ואמרה לו: 'תפתיע אותי!' הוא קם והלך. כך גם עם הקוראים: הוא חש שאינו מחויב להפתיע אף אחד, והסיפור יסופר לפי הדרך שבה הוא צריך להיות מסופר, וללא פעלולים מיותרים".  
 
...
מועדון קריאה
לקרוא את החדש של נורית גרץ?
קרדיט צלם: עטיפת הקומיקס מה בקומיקס
חלומותיו של איש החול
לפני 25 שנים ניל גיימן, מכותבתי ז'אנר המד"ב והפנטזיה האהובים ביותר בעולם, חולל מהפכה עם סדרת הקומיקס "סנדמן". הקומיקס, שחלקים נרחבים ממנו זכו לתרגום לעברית, עוקב אחרי מורפיוס, איש החול מסיפורי הילדים, ששולט בעולם ההחלומות. השנה גיימן החליט לחזור לדמות האהובה בעוד סיפור אחד שאותו ניתן לקרוא במלואו באוגדן THE SANDMAN: OVERTURE המלווה באיוריו המרהיבים של ג'יי. ה. וויליאמס השלישי. (יוני זאבו).
קרדיט צלם: IPA סובב עולם
הנרטיב המחשמל של רבין
באחד הספרים המדוברים ביותר בעולם אין פרשיות מין סוערות, אבל יש רצח. ספרו הלא-בדיוני של דן אפרון, "Killing A King", מגולל את סיפורו של רצח ראש הממשלה של ישראל, יצחק רבין, ואת סיפורו של הרוצח יגאל עמיר, בשנתיים שקדמו לרצח. הספר מתעד את ניסיונות הליך השלום של רבין אל מול ההחלטה של עמיר לשים קץ לחייו. את המורכבות של שני הנרטיבים הללו, מתאר אפרון, עיתונאי אמריקאי שהיה למשך שנים כתב חדשותי במזרח התיכון. הספר הוגדר כאחד הספרים המשמעותיים לשנת 2015 ב"ניו יורק טיימס", ונכתב עליו: "מדובר בנרטיב פוליטי מחשמל, הנמסר כסיפור פשע מסורתי".
קרדיט צלם: איריס נשר עוד מילה אחת
שיחה קצרה עם ננו שבתאי
על מה מספר הספר האחרון שכתבת?

"'ספר הגברים' מספר על בחורה אחת ושרשרת המפגשים המיניים והרומנטיים שלה עם גברים. הוא מתחיל בגילוי מיניות תמים שלה כנערה, ממשיך למפגש לא אתי עם 'הקב"ן', שמשחרר אותה גם מהצבא וגם מבתוליה, ושם עליה מדבקה של 'אישיות גבולית'. עם ההגדרה הזאת היא יוצאת לעולם הגברים, כשהיא מלאת אנרגיה ורצון לחוות, לכבוש, וגם להבין את הגבר . בדרכה היא פוגשת טיפוסים שונים ומשונים, כמו הפסיכולוג, הרופא, הבמאי, הלסבית, איש שמן נורא, ועוד רבים אחרים.

4 במאה שוב איתנו: מבולבלים? גם אנחנו

"נקודת ההידרדרות שלה מתרחשת כשהיא מתאהבת בגבר מבוגר ונשוי, שמוצץ את כל כוחות החיים שלה, לצרכיו. כשהיא יוצאת מהסגה הנצלנית הזאת, שנמשכת זמן רב מדי, היא מתקשה כבר לזהות ולממש אהבה טובה. המסע האינטנסיבי הזה מלא גילויים על בני אדם והיכולת שלהם להכאיב, אך מצד שני, מלא גם בהומור, תשוקה חופשית, הרפתקנות ופיתולים, שמביאים אותה בסוף למקום מלא חיים ותקווה".

ספרי על מפגש מרתק במיוחד שהיה לך עם קורא.

"בימים אלה, אני 'פוגשת' כל יום קורא או קוראת, שכותבים לי על החוויות שלהם במהלך הקריאה בספר. החוויות מאוד עזות, וכל מכתב שאני מקבלת מעניין אותי, ומשמח. בכל זאת, אם אני חייבת לבחור, אספר על שניים. הראשון הוא מכתב ארוך שקיבלתי בפייסבוק מגבר שאני לא מכירה. הוא סיפר שקרא את 'ספר הגברים' במהלך טיסת עסקים שנמשכה כמה שעות. הוא הודה לי על החוויה המרתקת, ועשה ניתוח כל כך אינטליגנטי ורגיש של הספר, וגם ציין מתי פרץ בצחוק רועם, למשל. בגלל שהספר הוא כביכול נשי, ויכול למשוך להתגוננות גברית, המכתב קודם כל הפתיע אותי. הספר שלי הוא לא מניפסט נגד גברים, והוא מבקש בדיוק את זה: דיאלוג.

"ניתוח מלא ניואנסים מגבר לא היה דבר מובן מאליו בשבילי. הלוואי שיקראו את הספר עוד גברים שניחנו בראייה כל כך רחבה כמו האדם הזה שכתב לי. המפגש השני היה עם העורכת של כנרת, נעה מנהיים. לפני כן ההיכרות בינינו הסתכמה בחיוכים מבויישים בפתח גן הילדים אליו הלכו בתי ובנה. ישבנו בקפה ליד, ונעה התחילה לדבר על 'ספר הגברים'. היא שיבחה את השפה, העלילה, פירשה פירושים ועמדה על שיפורים שיש לשפר.

"היא הודתה שחוויותיה עם המין הגברי היו כל כך שונות משל גיבורת הספר, חיוביות בהרבה, ואמרה בחיוך שהיא מאחלת לחלק מהגברים בספר, שלל עונשים ועינויים מימי הביניים, ולפתע פרצה בבכי. נדהמתי מהמעבר מהשיחה הספרותית, שהייתה מחויכת, לדמעות הפתאומיות האלה. זה היה רגע של קרבה גדולה. בן אדם שיושב מולך לרגע בתפקיד העורך ושנייה אחר כך כמו חברה הכי אינטימית. נעה אמרה שהיא מאמינה בשמירת דיסטנס מסוים מ'הסופרים שלה' ובסופו של דבר, כשבחרתי להוציא את הספר דווקא בכתר, חשבתי שאוכל לשמור את נעה כחברה, ו'להרוויח' מכל הכיוונים".
...
קרדיט צלם: shutterstock שיר לשישי
"שיעור"/ מאת יאנוש שובר
עַל חוֹף הַיָּם חָשַׁבְתִּי שֶׁהֶהָרִים.
הַיָּם יָבַשׁ, הֶהָרִים קָרְסוּ. אֶת הַיֶּרֶק
אָכַל הָאַרְבֶּה. אַחַר כָּךְ הִתְחִיל
הַכֹּל מִבְּרֵאשִׁית. רַק
בְּסֵדֶר אַחֵר.
מתוך "הלהט האדום של המצוק". הוצאת "אבן חושן". מפולנית: יונתן ברקאי
קרדיט צלם: shutterstock בסט סלרי
ביכורים בדפדוף דיגיטלי
אסופת סיפורים קצרים, הכוללת בין השאר סופרים שזהו להם הפרסום הראשון, אינה בדיוק החומר ממנו עשוי רב-מכר בתקופה הנוכחית. אבל דווקא הפורמט הדיגיטלי מאפשר הזדמנות ספרותית אחרת, ולראייה מתפרסמות כיום יותר ויותר אסופות של סיפורים קצרים על המסך. אסופה חדשה כזו היא "הולכים ומסתבכים" בעריכת נועה לקס (הוצאת "אינדיבוק"), הכוללת סיפורים מאת רון דהן, ענת קוריאל, ציפי הראל, יעל כהנא דרור ניר קסטל ואחרים.

הסיפורים מציגים את האופן שבו אירועים דרמטיים משפיעים על דמויות הגיבורים, שמצד אחד מסבכים אותם ומצד שני - מובילים אותם לחקירה נפשית ישירה אל הפחדים, הטראומות, ואל מחוזות האושר המודחק. כך, למשל, כותבת רות מגד בסיפורה, "בזמן שישנת": "בלילה התעוררתי וחשבתי על מה שהיה. הגעגועים הציפו אותי וכל גופי זעק יהודה. הגוף שלי רעד כשהוא נזכר שאינך לידי... אחר כך נרדמתי והופעת בחלומי... לא ידעת שכשמתים רק הגוף הוא שמת? מה שמניחים מתחת לאבן זו לא הנשמה. נשמת המתים חופשית כמו פרפר". 
...