25.12.2015
קרדיט צלם: shutterstock חדשות בזירה
ג'ונתן ספרן פויר רואה שחורות, רולינג תומכת בשחקנית שחורה, וג'ין אוסטן בקאמבק
הסופרת גיל הראבן זכתה בכבוד של בחירת ספרה "השקרים האחרונים של הגוף" (הוצאת אחוזת בית) להיכלל ברשימת הספרים המתורגמים לאנגלית הטובים ביותר לשנת 2015, שפרסם כתב העת הספרותי הנחשב World Literature Today. עוד ברשימה "מצבי רוח" של יואל הופמן ואסופת שירים של יהודה עמיחי. כתב העת מוסיף לפרגן ליוצרים ישראלים, ודיווח על כך שהמשוררת מי-טל נדלר מועמדת לפרס היוקרתי pushcart של כתב העת, שגיליונו האחרון הוקדש לספרות ישראלית. נדלר חולקת את הכבוד עם המשוררת הלבנונית-אמריקנית הדי חברה והמשוורת ההונגריה זסוסה טאקס.
 
כמה כיף לקבל פרס על מכירות. פרס "סטימצקי" המחולק מדי שנה לספרים הנמכרים ביותר ועומד על סך כולל של 60 אלף ש"ח, יוענק הפעם ליובל נוח הררי, שהגיע למקום הראשון עם ספרו "ההיסטוריה של המחר". למקום השני הגיעה עירית לינור עם ספרה "גברת ורבורג" ובמקום השלישי - "סוס אחד נכנס לבר" של דויד גרוסמן. לראשונה הוענק גם פרס עבור ספר הביכורים הנמכר ביותר, ובו זכתה מירב הלפרין על ספרה "בעלי לא בבית". 

ישראל והמזרח התיכון יעמדו במרכז הרומן החדש של ג'ונתן ספרן פויר, שרואה אור 11 שנה לאחר הרומן האחרון שלו "קרוב להפליא רועש להחריד", שזכה להצלחה גדולה גם בארץ. עלילת "Here I Am", שיתפרסם בסתיו 2016, מתרחשת בוושינגטון ועוקבת אחר משפחה יהודית שמתפרקת, כאשר ברקע מתרחשת רעידת אדמה שהחריבה חלקים גדולים מהמזרח התיכון ואפשרה פלישה של כוחות עונים לישראל.
 
אין מה לומר, ג'יי. קיי. רולינג יודעת לייצר חדשות: השבוע סער העולם בעקבות ההודעה שהשחקנית הדרום-אפריקאית, נומה דומזווני, תשחק את הרמיוני הבוגרת בעיבוד הבימתי של "הארי פוטר והילד המקולל" שיעלה בלונדון בשנה הבאה. הסיבה להיסטריה: נומה היא שחורת עור, בניגוד לדמות הקולנועית של הרמיוני הילדה. תגובות מעורבות התקבלו להחלטה הזו, וה"גרדיאן" עסק בנושא, ופרסם מאמר שטוען כי בספר לא מצוין הגזע או הלאום של הרמיוני, וכי בכך טמון היופי הב של כל קורא לראות אותה באופן שונה, כפי שבחרו אנשי התיאטרון לא להיצמד לבחירה הקולנועית לדמותה של הרמיוני. רולינג צייצה ב"טוויטר" כי היא אוהבת את "הרמיוני השחורה" וטענה גם כן שלא צוין בספר כי היא לבנה.  
...
מועדון קריאה
קרדיט צלם: אבי חי
קשישים קוראים דיגיטלי
קרדיט צלם: עטיפת הקומיקס מה בקומיקס
קומיקס באווירת חג המולד
חג המולד מאוחרנו והסילבסטר כבר בפתח - ואין זמן מתאים יותר בשנה, ללמוד עוד דבר מה על אחינו הנוצרים. ומי מייצג את הנצרות טוב יותר מהאפיפיור? Battle Pope הוא אחד מהקומיקסים הראשונים של רוברט קרקמן, יוצר הקומיקס וסדרת הטלויזיה "המתים המהלכים". הקומיקס ההומורסטי מספר על אפיפיור שעושה הכל - מלבד לעמוד בערכי מוסר כל שהם. (יוני זאבו). 
קרדיט צלם: shutterstock סובב עולם
לקלל, לצייר, לאהוב
איך טרנד נגמר? בקללה עסיסית. חוברות הצביעה למבוגרים ששיגעו את העולם בשנה האחרונה, החלו באיורים קסומים ונאיביים והתפתחו עד מהרה לספרי צביעה בנושאים ספציפיים. אבל עתה מגיע השיא שאולי מסמל גם את מותו של הטרנד: המאיירת האנגלייה שרה ביגווד יצרה ספר צביעה של הקללות האהובות עליה. מילים כמו Dickhead ו-Bollocks ניתנות לצביעה, שלאחריה אפשר לתלוש את הדף ולתלות כפוסטר על הקיר. והנה לכם ריפוי בעיסוק.
קרדיט צלם: מיכה שמחון עוד מילה אחת
שיחה קצרה עם רובי נמדר
על מה מספר הספר האחרון שכתבת?

"הספר האחרון שלי 'הבית אשר נחרב' מתאר שנה בחייו של פרופסור יהודי ניו יורקי, מומחה עולמי לתרבות השוואתית. גבר אלגנטי מצליח וזחוח דעת, המנהל בקלילות בלתי נסבלת את הקריירה המרשימה שלו ואת יחסיו הסבוכים עם הנשים שבחייו. במהלך השנה הזו מתחילים כל המבנים - הפנימיים והחיצוניים - של חייו להתפרק. במקביל הוא מתחיל לראות, לשמוע ולחלום חזיונות מעבודת הכהנים בבית המקדש.

"הפרופסור ההמום עומד חסר אונים מול ההתפרצות של הזיכרון הקדום הזה אל תוך חייו הנינוחים והקלילים, התפרצות שמאיימת לסחוף אותו ואת עולמו כליל. בין פרקי הרומן משובצת עלילת משנה המסופרת ומסודרת על הדף באופן שונה, המזכיר דף תלמוד, משנה או מחזור תפילה ישן. האותיות הקטנות של עלילת המשנה מצפינות בתוכן מפתח פרשני שיכול לשפוך אור חדש על העלילה המרכזית של הרומן".

ספר על מפגש מרתק במיוחד שהיה לך עם קורא.

"במהלך השנתיים האחרונות חוויתי מפגשים מרגשים מאוד עם קוראים דרך פייסבוק, מדיום שהיה עבורי זר ומוזר עד אז. זה מרגש במיוחד כי אני לא חי בארץ ואיני מוקף בקוראי עברית. אני מתרגש כמו ילד בכל פעם שמישהו שאינני מכיר שולח לי הודעה במסנג'ר ומספר לי מה הקריאה בספר חוללה אצלו".

עם איזה סופר היית נפגש לקפה ומדוע ?

"הייתי מעוניין לפגוש כמה ממשוררי תור הזהב של ספרד, בעיקר את ר' יהודה הלוי ואת ר' אברהם אבן עזרא, ולשתות איתם כמה וכמה גביעים של יין ספרדי משובח (הקפה עדיין לא התגלה אז...) התערובת המסוימת הזאת של קודש וחול, של נהנתנות וחומרה, מאוד מושכת אותי. אני אוהב את אוצר המילים העשיר שלהם, את האוזן המדהימה שלהם למוזיקליות של הטקסט, לקצב ולמשקל. אני אוהב גם את העובדה שהם היו לגמרי מצויים בחיי היומיום והחולין, אבל הרשו בו זמנית לרוחם לרחף בספירות העליונות ולכתוב אל הנצח".

איזה משפט מספר נחקק לך בזיכרון?

"'פקח היה גיטה, פעמים היה שוכב כל היום כולו על מיטתו ואפילו אינו חולה' ('בנערינו ובזקנינו' מאת ש"י עגנון) משמיע אותו סבסטיאן מונטאג, ראש האזרחים של העיר שבוש, אדם מושחת ורקוב עד העצם, דמות ספרותית נהדרת".
...
קרדיט צלם: shutterstock שיר לשישי
אוקטובר/ שיר מאת סיגל בן-יאיר
גּוּר חֲתוּלִים רִמוּס בְּצַד הַכְּבִיש
אִשָה גוֹרֶרֶת
אַרְגז בַּקבּוּקים רֵיקים בְּמעְלֶה
                                  הַרְחוֹב
                                       הַבּוֹקֶר
מַפְליא בְּכִיעורוֹ.
לְאַן נֵלֵךְ בִּשְתִיקָה? בְּחוֹסֶר רָחמִים.
 
.
קרדיט צלם: shutterstock בסט סלרי
מחיצות במות - ומה שביניהם
הדרך הבטוחה ביותר להיכנס לרשימת רבי המכר, היא להיות לספק לקהל את מה שהוא התרגל אליו. אם כתבת רומן, כתוב עוד אחד (רצוי באותו נושא) אם כתבת ספר פנטזיה מצליח – כתוב ספרים נוספים בסדרה. אבל לעתים סופרים מוכרים ועטורי פרסים, בוחרים להתבונן הצדה, ולבטא את עצמם בדרכים שגרתיות פחות, מאתגרות ולהתנסות בז'אנרים חדשים. כך עשתה הסופרת עינת יקיר ("מרכז בעלי מלאכה", "ימי חול"), שמחזה שכתבה, "המחיצה", רואה עתה אור בהוצאת רסלינג, בסדרת "מעבדה" לספרות ניסיונית.

המחזה, שמוצג עתה בתיאטרון החאן, מציג את נוח ואילנה, זוג שאיבדו את בתם. העולם שבו הם חיים הוא עולם קפוא, שבו אין תזוזה ואין מלים. אמנם עבר עשור מאז האסון, אך ההורים שרויים עמוק בתוך האובדן שלהם.

יקיר כתבה מחזה שלכאורה דבר לא מתרחש בו, בעוד היא מפרקת את הסיטואציה הבלתי אפשרית הזאת, שלכדה את דמויותיה. זהו מחזה על טראומה, ועל האופן שבו היא לופתת את אלו שחווים אותה. ודווקא משום שאלו לא החומרים מהם עשוי רב מכר, "המחיצה" הוא הבסט סלרי שלנו לשבוע זה.
...