01.01.2016
קרדיט צלם: shutterstock חדשות בזירה
השערוריות הספרותיות של שנת 2015 בעולם, וחמישה ספרי מקור שלא שמעתם עליהם מספיק
שלוש השערוריות הגדולות ביותר השנה בישראל בתחום הספרות היו קשורות לפרסים:

ראש הממשלה בנימין נתניהו התערב בצעד חריג בהרכב ועדת פרס ישראל לספרות ולשירה, ופסל את הפרופסורים אריאל הירשפלד ואבנר הולצמן בשל פעילותם הפוליטית. בעקבות ההחלטה יוצאת הדופן הזו, התפטרו מתפקידם כשופטים גם פרופסור נסים קלדרון, פרופסור נורית גרץ, פרופסור זיוה בן פורת וד"ר אורי הולנדר. כתוצאה מכך הסיר הסופר יצחק בן-נר את מועמדתו לפרס וטען כי מדובר "במחאה על פריצת הרשות המבצעת ברגל גסה לתחום זה והפיכת פרסי ישראל לחלוקה גסה על פי טעמם של ראש הממשלה ויועציו". גם העורך והסופר יגאל שוורץ הסיר את מועמדתו. 

הפרס השני שחולל סערה הוא פרס "ספיר", לאור השינויים בתקנון הפרס שהוצגו השנה. החידוש בתקנון מאפשר להוצאות דיגיטליות ולהוצאות פרטיות להגיש ספרים לפרס, אך הסעיף שעורר את זעמם של רבים, והוביל אף למחאה של עשרות סופרים, נוגע לביטול האפשרות של סופרים ישראלים המתגוררים בחו"ל להתמודד על הפרס  (ייתכן משום שחלק מהטרוניות על זכייתו של ראובן נמדר בפרס היו על כך שהוא מתגורר בניו יורק). על ההחלטה הגיב פרופסור מיכאל גלוזמן: "הכתיבה במרחבים שונים ומתוך דיאלוג עם תרבויות שונות היה תמיד היסוד המפרה של הספרות העברית. ההחלטה להעניק את הפרס רק לסופרים החיים בארץ היא שיא חדש של איוולת".

זכייתם של המשוררים המזוהים עם קבוצת "ערס פואטיקה", עדי קיסר, תהילה חכימי ורועי חסן בפרס ברנשטיין לשירה, עוררה שיח נגדי בוטה למדי, שבו הועלו טענות הקשורות לטיב היצירה של המשוררים לצד טענה שמדובר בצביעות מצדם לקבל פרס כספי מממסד אשכנזי שהם מוחים כנגדו ביצירתם. אחד השחקנים בסאגת התגובות החריפות, הוא המשורר מאיר וילזטיר, שתקף את השירה של הקבוצה, ועל כך הגיב לו המשורר רועי חסן בפייסבוק בביטול.

לכך יש להוסיף גם את הדרמה שהתרחשה ממש לאחרונה, בחופשת החנוכה, בין מארגני פסטיבל תל-אביב לשירה, עודד כרמלי ודוד (נאו) בוחבוט, שיזמו פסטיבל אלטרנטיבי ללא תקציב כלל, לבין המתנגדים לכך שמשוררי קבוצת "ערס פואטיקה" לא הוזמנו לפסטיבל. המארגנים טענו כנגד איכות יצירתם של המשוררים, והמתנגדים טענו כי מדובר בהדרה אליטיסטית של יוצרים מזרחים, אף על פי שחלק מהמשוררים שהשתתפו בפסטיבל תל אביב לשירה היו ממוצא מזרחי. 

נעם פרתום על פסטיבלי השירה

השנה הסופר הכי מפורסם בישראל, עמוס עוז, חתן פרס ישראל לספרות, הודיע שלא ישתתף באירועי תרבות וספרות רשמיים שפועלים בעולם תחת משרד החוץ כחלק מהתנגדותו למדיניות של ישראל. 

אחרי שנים של דיונים משפטיים, כנראה מהסוג שקפקא עצמו היה מתנגד להם, הגיעה לסיומה השנה שערורייה מתוקשרת, וכתביו של קפקא ומקס ברוד יועברו לספרייה הלאומית. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את הערעור שהגישה חוה הופה, המחזיקה בכתבים המדוברים, על החלטת בית המשפט מלפני שלוש שנים להעביר את החומר לספרייה הלאומית.

לא רק בארץ סופרים מוחים על התנהלות תאגידית דורסנית. קבוצת סופרים אמריקנים, בהם מייקל שייבון ואורסולה לה-גווין, פנתה למשרד המשפטים האמריקאי בדרישה לחקור את חברת "אמזון", אשר שולטת על 75 אחוז ממכירות הספרים המודפסים דרך האינטרנט. הסופרים טוענים כי "אמזון" מנצלת לרעה את כוחה ומחלישה את ענף הספרים על ידי שלל מהלכים אינטרסנטיים ומניפולטיביים הפוגעים בסופרים, בהוצאות וברשתות הספרים.
...
מועדון קריאה
קרדיט צלם: shutterstock
דורית רביניאן על הפרשה
קרדיט צלם: עטיפת הקומיקס מה בקומיקס
הקומיקס שעשה את השנה
אמנם השנה כבר חלפה לה, אבל עדיין אפשר להכתיר את הקומיקס הטוב ביותר של 2015: Two Brothers של האחים התאומים הברזילאים גבריאל בה ופביו מון. הקומיקס מספר את סיפורם של עומר ויעקב, שגם הם שני תאומים ברזילאים השונים אזה מזה כמו יום ולילה. בעקבות תקרית אלימה בין האחים שנלחמים על אהבת אמם זאנה, יעקב האח הטוב נשלח לחיות עם קרובי משפחה בלבנון, ואחרי חמש שנים שב כזר למשפחתו. הקומיקס הזה, אגב, הוא עיבוד מרגש ומרשים לסיפרו של הסופר מילטון האתום. (יוני זאבו).
קרדיט צלם: גיל יוחנן סובב עולם
הקרת שלא קראנו
שנה טובה במיוחד ל"The Seven Good Years", ספרו של אתגר קרת שלא פורסם בעברית, אבל זכה להצלחה רבה בעולם. ב"גארדיאן" וב"אמזון" בחרו בו כאחד מספרי הממואר והביוגרפיות הטובים של השנה; ב"פאבילשר וויקלי" בחרו בו כאחד מהספרים הבולטים, הוא נכלל ברשימת הספרים המתורגמים המצטיינים של כתב העת הנחשב World Lierature Tosay; ומגזינים, אתרי אינטרנט ובלוגים רבים ציינו אותו לחיוב ברשימות הסיכום של השנה. קרת אף פרץ מחסום עם תרגום הספר לפרסית, מה שיאפשר לראשונה גם לקוראים באיראן להתוודע ליצירתו של סופר ישראלי.
קרדיט צלם: shutterstock עוד מילה אחת
הפרידות, התופעות, הקרב על הדיגיטלי, ההפתעות והאכזבות של שנת 2015 בספרות
הפתעת השנה"מיין קאמפף", ספרו של הצורר אדולף היטלר שבמשך שבעים שנה נאסר להפצה בגרמניה, יותר למכירה בחנויות הספרים החל מהשנה הבאה. האיסור על הדפסה מחודשת של הספר נאכף במשך שנים על ידי מדינת בוואריה שמחזיקה בזכויות היוצרים בגרמנית, וחסמה מבחינה משפטית כל ניסיון להפיץ אותו. אולם זכויות היוצרים פוקעות בחודש דצמבר 2015, ועל כן אין ביכולתם לעצור זאת עוד, ויש האומרים שעוד נזכה לתרגום מחודש לספר בעברית. 

פרידת השנה: הסופר אמיר גוטפרוינד, שזכה בפרס ספיר, וספריו הפכו לרבי-מכר, ביניהם "שואה שלנו" ו"בשבילה גיבורים עפים" שעובד לסרט "פעם הייתי", נפטר ממחלה בגיל 52. סופרים רבים ספדו לגוטפרוינד, בהם יהודית קציר, שסיפרה לספרותקל'ה: "אמיר גם היה איש נחמד ביותר, אנושי, צנוע, שפוי ועם הרבה הומור. הוא גם היה סופר מוכשר וגם יישאר כזה".

תופעות השנה החולפת במו"לות: אין ספק שהתופעה המו"לית הגדולה ביותר בעולם השנה היתה חוברות הצביעה למבוגרים. מי שהחלה את הטירוף היא המאיירת ג'והאנה באספורד, שספרה "הגן הסודי" הפך לרב מכר בכל העולם (גם בארץ), ומכר כשבעה מיליון עותקים. אחד הנימוקים להצלחה הפנומנאלית של חוברות הצביעה למבוגרים הוא שמדובר בהפוגה נכספת מהמרוץ התזזיתי של היום-יום, ולחזור למצב אינפנטילי יותר.

ובארץ - עוד תופעה חשובה שמשקפת את העובדה שמצוקה מולידה יצירה: בעוד שוק הספרים המקומי הממוסד מנסה להשיג איזון במציאות שאחרי חוק הספרות והסופרים, יותר ויותר מיזמים אלטרנטיביים מתקיימים בספרה הספרותית. אחד המופעים העיקריים של התופעה הוא פרסום ספרים, אסופות סיפורים וכתבי עת דרך מימון המונים. בין המיזמים הרבים שהתקיימו השנה במתכונת הזאת: כתב העת "פטל", ספר הקומיקס "עושה שלום", המגזין "אתה נמצא כאן", הספר "את לא נולדת אישה", וגם רועי פלד, בן הזוג של לי זיתוני, השיק פרויקט מימון המון לכתיבת ספרו.

חסד השנה: סופרים אוהבים להשמיע את דעתם בנוגע לאירועים פוליטיים משמעותיים. אחת התופעות המדוברות של השנה היתה ההתגייסות של סופרים וסופרות מרחבי העולם למען הפליטים מהקרבות בסוריה. המגמה התחילה עם סופרי הנוער פטריק נס וג'ון גרין, ועד מהרה הצטרפו אליה גם הסופרים סלמן רושדי, הילרי מנטל, פיליפ פולמן ואחרים, שחתמו על הבטחה להפרשת חלק מתמלוגיהם ממכירת ספרים למען הפליטים. 

וחוק הספרים - גם הוא עדיין איתנו
...
קרדיט צלם: רועי עידן שיר לשישי
אֹשֶׁר שָׁלֵו/ שיר מאת רחל

תְּלוּלִית הַחוֹל שֶׁמֶשׁ רָוְתָה,
עַל תְּלוּלִית הַחוֹל – אֲנִי וְאַתָּה,
וּבַלֵּב –
אֹשֶׁר שָׁלֵו.
חֲצָאֵי צְבָעִים, חֲצָאֵי קוֹלוֹת,
לֹא צָרִיךְ לִשְׁאֹל, לֹא צָרִיךְ לַעֲנוֹת
הַבֵּט, הַקְשֵׁב.
הַעֲבֵר יָדְךָ עַל חֶלְקַת שְׂעָרִי.
בַּלֵּב –
אֹשֶׁר שָׁלֵו,
צֳרִי

.
קרדיט צלם: shutterstock בסט סלרי
בעקבות הסערה: דורית רביניאן צועדת שוב לרבי המכר
הם מפחדים. מערבים שנוהרים לקלפיות. מערבים מוסלמים שמתחתנים עם יהודיות. ועכשיו - מהאפשרות לקשר זוגי בין ישראלית יהודיה לפלסטיני מוסלמי, שמתרחשת, למרבה הזעזוע, בעלילה של ספר שכתבה אחת הסופרות החשובות של הספרות העברית העכשווית, דורית רביניאן.

שדה הקוצים של הרשתות החברתיות עלה בלהבות בעקבות פרסום הידיעה על החלטת משרד החינוך לפסול את המלצת הוועדה המקצועית לכלול את הרומן האחרון של רביניאן, "גדר חיה", שזיכה אותה בפרס ברנשטיין, בתוכנית הלימודים המוגברים לספרות בתיכונים. הסיבה, בשורה התחתונה: חשש לעידוד התבוללות.

צודקים שומרי הסף במשרד החינוך. הרי רק ממש לאחרונה, במאה ה-18, התנגדה הכנסייה לספרו של גתה, "ייסורי ורתר הצעיר", בטענה כי הוא מאדיר את מעשה ההתאבדות, וכי בני נוער רבים מזדהים עם גיבור הסיפור, מחקים אותו ומתאבדים. ומה יהיה עלינו עכשיו? אינספור ערבים ילכדו ברשתם את בנות ישראל (כי בואו נודה על האמת, החשש מופנה בעיקר כלפי הנערות, שהן כמובן קלות הדעת), עד ש"הזהות הנפרדת", כלשונה של דליה פניג, ממלאת מקום יו"ר המזכירות הפדגוגית שפסלה את הרומן, תיכחד לחלוטין?

...