22.01.2016
קרדיט צלם: רויטרס חדשות בזירה
זוכת פרס נובל מגיעה לארץ, אלמוג בהר כובש את קהיר, ושאלות לגבי אלתרמן ותרצה אתר
מחכים לאורחת: במסגרת פרויקט "הרצאה פתוחה", שמטרתו להכיר לקהל את התרבות הרוסית העכשווית, תתארח זוכת פרס נובל לספרות לשנת 2015, סבטלנה אלכסייביץ' בבית החיל שבתל אביב ב-7.2. אנה מאגין, ממארגני הפרויקט, סיפרה ל"ספרותקל'ה", כי מדובר בהרצאה הפומבית הראשונה של אלכסייביץ' מאז זכייתה, וכי היא "שימשה ועודנה משמשת קול חזק וברור לאלה שקולם לא נשמע, שנפגעו, סבלו, נשכחו בשולי ההיסטוריה או גרוע מכך, הושתקו".

לא מזמן דיווחנו על מחסום שפרץ ספרו האחרון של אתגר קרת עם תרגומו לפרסית. עתה, הסופר אלמוג בהר פורץ סכר מסוג אחר: ספרו "צ'חלה וחזקל" ראה אור השבוע בקהיר בהוצאת "אלכותוב ח'אן". "זה השיא של הקריירה הספרותית שלי", סיפר בהר. "כדי להגשים את החלום להיות סופר ערבי הייתי זקוק לתיווך של מתרגם, שישיב את הסיפור הזה, המתרחש בירושלים אבל זוכר את בגדאד, המתרחש בעברית אבל זוכר את הערבית, אל האותיות הערביות, ואל הוצאת ספרים ערבית שספריה יוכלו להגיע גם לבגדאד שלנו".

שירים מאת אלמוג בהר

עוד סופרים ישראלים שיכולים לשמוח על האפשרות שספרם יופץ בעולם, הם 17 הזוכים במענק של "עם הספר" - הקרן לתרגום ספרות עברית של משרד התרבות. בין הזוכים ניתן למצוא ספרים מאת אורי אורלב, גיל הראבן, סמי ברדוגו, ענת לוין, יניב איצקוביץ', עדנה שמש, חגי ברקת, גבריאל מוקד ושמי זרחין.

ומעבר לים - הסופרת ארונדהטי רוי זכתה בפרס היוקרתי DSC לספרות דרום אסיאתית, המוענק לסופרים שביססו את יצירתם על האזור והאוכלוסייה. הפרס, בסך 50 אלף דולר, הוענק לה בעבור ספרה "Sleeping on Jupiter", שגם נכלל ברשימה הארוכה לפרס ה"בוקר".

כל מי שחוטא בכתיבה מכיר את הגישה הרווחת שסופרים אינם ראויים לגמול עבור השתתפות באירועים ספרותיים. מסתבר שגם בבריטניה המצב לא שונה, ועתה הנושא מעורר סערה גדולה בממלכה. לאחרונה פרש הסופר המוערך פיליפ פולמן מניהול פסטיבל הספרות באוקספורד, במחאה על כך שהסופרים אינם מקבלים תמורה על השתתפותם. בעקבות זאת, פורסם מכתב פתוח שעליו חתמו בין השאר פרנצ'סקה סימון וג'ואן האריס, הקורא לסופרים ולמוציאים לאור להחרים פסטיבלים שלא משלמים. "כתיבה היא שליחות, אבל גם מקצוע", נכתב שם, "והגיע הזמן שנתעשת ונאמר לא".

שינוי דרמטי נוסף מגיע מענקית המו"לות "פינגווין", שהודיעה כי אינה דורשת עוד תואר אקדמי כתנאי סף לקבלה לעבודה בהוצאה לאור. מטרת המהלך הזה הוא להכניס גיוון לתעשייה, שנתפסת כשמרנית מבחינת כוח האדם שלה.

ז'ול וורן היה גאה בו: אריק שרייבר, גרמני חובב ספרות מדע בדיוני מושבע, הציב לעצמו אתגר ולפרסם אנתולוגיה של סיפורי מדע בדיוני ופנטזיה שכותרתה היא "מסביב לעולם בשמונים סיפורים". האנתולוגיה תכלול סיפורים משמונים מדינות שונות, כאשר את ישראל נבחרה לייצג הסופרת גלית דהן קרליבך, מחברת סדרת הפנטזיה לנוער "ערפילאה". הישג מרשים אחר רשמה הסופרת נאוה סמל, שספרה "ראש עקום" עובד להצגת תיאטרון, ויעלה על הבמות בסוף החודש במילאנו, איטליה.

השקה של ספר חדש היא תמיד עניין מרגש, אבל יש להניח שההשקה לספרו האחרון של אמיר גוטפרוינד, שהלך לעולמו לפני כמה שבועות, תהיה מרגשת במיוחד. ביום ב', 25.1, ייערך אירוע לספר "הר האושר" במשכנות שאננים שבירושלים, וישתתפו בו הילה בלום, אשכול נבו, שהרה בלאו, ועוד.
...
מועדון קריאה
טריילר "ציפור בחדר"
קרדיט צלם: עטיפת הקומיקס מה בקומיקס
הקפטן מכה שנית
שובו של קפטן אמריקה שוב! לאחרונה הוצאת מארוול עשתה רעש בזירה כשהחליפה את הגיבור הוותיק בחליפת דגל ארה"ב בדמות אחרת, ממוצא אפרו-אמריקני. המחליף הוא בן בריתו הוותיק של קפטן אמריקה, סאם ווילסון - גיבור העל המוכר יותר בשם פאלקון. והנה, כשווילסון רק התחיל להתרגל לתואר החדש, מארוול הכריזה על שובו של הקפטן המקורי סטיב רוג'רס למדים. ככה עושים יחסי ציבור.
קרדיט צלם: IPA סובב עולם
עד ליסודות
בעקבות גילוי של ארבעה יסודות חדשים שיתווספו לטבלה המחזורית, הציעה הכימאית הבריטית ד"ר קאט דיי לקרוא לאחד היסודות Octarine - צבע הכשפים בסדרת "עולם הדיסק" המצליחה שכתב טרי פראצ'ט, שהלך לעולמו אשתקד, כמחווה ליצירתו. על העצומה שארגנה כבר חתמו למעלה משלושים אלף איש.
קרדיט צלם: צילום: אלון סיגוי עוד מילה אחת
שיחה קצרה עם הסופר והעורך מתן חרמוני
על מה מספר הספר האחרון שכתבת?

"הספר האחרון שלי, 'ארבע ארצות', שראה אור לפני כשנה וחצי, הוא קומדיה קצתשחרוה שמספרת על סופר שזה עתה התגרש מאשתו, ומוצא את עצמו עלוב ועזוב בדירה שכורה בתל אביב, ובה בעת מתיישב בדירה שד, רוח רפאים של סופר יהודי בן המאה ה-19. הסופר בן ימינו נאלץ על כורחו לקבל על עצמו את הלכותיה ואורחותיה של העיירה היהודית".

ספר על מפגש מרתק במיוחד שהיה לך עם קורא.

"את אנטון שמאס, ש'ערבסקות' שלו השפיע עליי מאוד, פגשתי פגישה חטופה כשיצאתי ממעלית באן-ארבור, מישיגן. למחרת הוא הפתיע אותי ובא לערב שנערך לכבוד הספר הראשון שלי, 'היברו פבלישינג קומפני' שנערך שם, באוניברסיטה שבה הוא מלמד. את העותק שהיה, השארתי לו, והתגובה שלו אחרי שקרא, היא אחת התגובות המרגשות ביותר שקיבלתי כסופר".

עם איזה סופר היית נפגש לקפה ומדוע?

"אם לא הייתי מכיר אותה, הייתי שמח להיפגש לקפה, או לבירה, עם הסופרת תמר מרין. אבל מה לעשות שאני נשוי לה ושותה אתה את הקפה הראשון שלי כמעט בכל בוקר. פרט לה, ולעוד כמה מחבריי הקרובים שאני מאד אוהב את כתיבתם, הייתי רוצה להכיר את יוסל בירשטיין, שאת אחד מסיפוריו הראשונים תרגמתי לאחרונה מיידיש. יש משהו בסגנן המדוד והמאופק שלו, שנראה שעוד כל כך הרבה מסתתר מאחור".

איזה משפט מספר נחקק לך בראש?

"'ולנגה ערפל של מנורה פורשת צל, היו שניהם....', מתוך 'הצדה' של אורי ניסן גנסין, אחת השורות היפות בעברית".

מה המקום שאתה חולם לכתוב בו?

"טוב, יהיו לא מעט שיתנגדו לדברים הבאים, ואולי אפילו קצת יכעסו אבל מבחינתי, תל אביב היא המקום בהא הדיעה לסופר עברי, היא המכה של הספרות העברית, כמו נשוויל לזמר הקאנטרי והונולולו לגולשי הגלים. זה לא בא לבטל את הכתיבה מהפריפריה הישראלית ולא את הכתיבה מהגולה - ובכל זאת, מבחינתי לפחות, ברגע שהחלטתי שזה מה שאני עושה, כותב, עברתי לתל אביב. בימים הראשונים של בעיר התארחתי אצל חבר בכיכר מלכי ישראל (כמה שבועות אחר כך היא הפכה לכיכר רבין). השכן בדלת ליד היה נתן זך. חצי קומה למטה גר יצחק אברבוך אורפז. זה לא אומר שאי אפשר לנסוע קצת לגלות ולכתוב משם, מדינת קולורדו בארצות הברית, למשל, מדינת אורגון, וושינגטון, אפילו בקליפורניה לא היה לי אכפת. או קנדה. גם ניו יורק בסדדר גמור מבחינתי".
...
קרדיט צלם: shutterstock שיר לשישי
כא' בטבת/ מאת אביחי קמחי
עִם עֶרֶב
אֵרֵד בַּמַּעֲלִית לְבֵית הַכְּנֶסֶת
שֶׁבְּקוֹמָה מִינוּס שָׁלֹשׁ
לֹא אֶעֱלֶה לַקּוֹמָה הָעֲשִׂירִית
אִמִּי לֹא תָּסִיר אֶת מִשְׁקָפֶיהָ
וְלֹא תַּפְסִיק לִקְרֹא תְּהִלִּים
לֹא תִּפְתַּח לִי אֶת הַדֶּלֶת
לֹא תַּגִּישׁ לִי קָפֶה שָׁחֹר וְעֻגִיּוֹת חֶמְאָה

וְלֹא תִּתְחַנֵּן "עַיּוּנִי אֲבִיחַי תַּפְסִיק לְעַשֵּׁן"
.
קרדיט צלם: shutterstock בסט סלרי
שואה שלנו
בעוד מספר ימים, ב-27.1, יצוין יום השואה הבינלאומי. אמנם ספרים על התקופה הנוראה של יהדות אירופה נוטים לרתק את הקהל וגם להימכר היטב, אך לעתים דווקא הסיפורים הפחות דרמטיים שבהם - נדחקים הצדה.

ספר כזה הוא "סודה של אמי", המבוסס על סיפור אמיתי, שכתבה ג'יי-אל ויטריק (הוצאת "מטר"). הספר מגולל כיצד אם ובתה פולניות הסתירו בביתן, על אף הסכנה, שתי משפחות יהודיות ועריק מהצבא הגרמני, מבלי שאלו ידעו זה על זה. המתח המתמיד, ההכרח בתושייה והתעוזה אל מול הנאצים, וכמובן - הגבורה של האם ובתה - כל אלו נמסרים מארבע נקודות מבט שונות, וכך נוצר תמהיל מרתק ומרגש מאוד.

הנה דוגמה להומאניות של האם הפולנייה, כפי שמספרת בתה: "אמא לא שופטת קבוצות אנשים. היא מאמינה בפרט. 'לא כל הגרמנים טובים או רעים, ואותו דבר היהודים,' היא אומרת. היא כנה ומדברת גלויות".
...