19.06.2015
חדשות בזירה
פרס ברנר הוענק ליובל שמעוני, סטימצקי תקצה שטחי מדף לספרי ביכורים ותגובה ספרותית למירי רגב
בזמן שהמחלוקת סביב שינוי התקנון של פרס "ספיר" ממשיכה להלהיט את הרוחות, פרס ספרותי אחר חולק השבוע: יובל שמעוני, סופר ועורך בהוצאת "עם עובד", זכה בפרס ברנר היוקרתי עבור ספרו "קו המלח". הפרס, בשווי 50 אלף שקלים, הוענק לו משום היותו "רומן שמעטים כמוהו נכתבו בספרות בכלל, ובספרות העברית בפרט".

יוזמה חדשה של רשת "סטימצקי" מעניקה תקווה לסופרי ביכורים: החל מחודש ספטמבר 2015, תקצה הרשת שטחי מדף מיוחדים לספרי ביכורים אשר סבלו מירידה במכירות בעקבות חוק הספרים, זאת בנוסף לקטגוריה נוספת לפרס סטימצקי - ספר הביכורים הנמכר ביותר.

איציק שלו, סמנכ"ל סחר "סטימצקי" מספר ל-ynet: "הרשת רואה את עצמה כבית ליצירה ישראלית ולהמשכה. אנו מאמינים שיחד עם התגייסות הלקוח ומתוך הבנה שרק בדרך זו נוכל לדאוג לדור המשך של סופרים בישראל - נעלה את מכירות ספרים אלו".

דרך נוספת לתמוך ביצירה חדשה: מפעל הפיס פותח זו השנה השביעית את תחרות "צרצרפיס": כתיבת סיפור ב 140 תווים בנושא "קורות חיים". התחרות פתוחה לקהל הרחב עד 29.6, כאשר הצרצור שייבחר למקום הראשון יזכה ב-15 אלף שקלים.

ולצד התמיכות והפרסים, בשבוע האחרון התקיימו דיונים סוערים על מקומה ועל עתידה של התרבות בארץ, בעקבות קביעות חדשות של שרת התרבות מירי רגב (כמו הטענה שלא תממן יצירות התוקפות את מדינת ישראל, על פי השקפתה) וכן תגובות של אמנים על כך, כעודד קוטלר, שבעצמן עוררו זעם והתנגדות. הרשתות החברתיות התמלאו עד מהרה בתגובות רבות לעניינים, גם מצד סופרות וסופרים.
...
מועדון קריאה
המלצות קריאה וראיונות עם סופרים
מה בקומיקס
טרור שהוביל לרומן גרפי
באפריל 2003, בזמן שהות בישראל, יוצר הסרטים הדוקומנטריים האמריקני ג'ק בקסטר, גילה את המייק'ס פלייס - בר תל אביבי דובר אנגלית שהרגיש עבורו כמפלט מאווירת הטרור. בסוף אותו החודש, כשעה אחרי שעזב את הבר, מחבל ביצע בו פיגוע תופת. כעת רואה אור הרומן הגרפי Mike's Place המספר על מערכת היחסים שנרקמה בין הכותב למקום. (יוני זאבו).
סובב עולם
ג'יי. קיי רולינג שומרת על מעמדה
כאחת מהסופרות הפופלריות בעולם כך שכל חדשה בעניינה מעוררת הדים רבים, גם כאשר היא כותבת בשם העט רוברט גלבריית. השבוע התבשרנו כי באוקטובר הקרוב יראה אור הספר השלישי בסדרה על הבלש קורמורן סטרייק. הספר ייקרא "Career of Evil" ומי שמעוניין לחזות בעטיפת הספר מוזמן לבדוק את חשבון הטוויטר של רולינג. שלא במפתיע, הספר טיפס מיד לראש רשימת ההזמנות של "אמזון".
עוד מילה אחת
"והים היה אהבה ממבט ראשון, מרחוב אלנבי במפתח של רחוב גאולה, כשמגיעים בקיץ מירושלים". קטע מספרו של חתן פרס ישראל יוסף בר יוסף
מן האבן אל הים, עולים ויורדים ושוב ושוב.

והים היה אהבה ממבט ראשון, מרחוב אלנבי במפתח של רחוב גאולה, כשמגיעים בקיץ מירושלים לשבוע של חופש בחופש הגדול, פתאום משהו כחול במרחק, בקצה האספלט, בין שתי שורות הבתים, בסך הכל פס כחול ויש בו משהו פלאי,שעושה את כל הרחוב עם הבתים משני צדדיו וגם עם השמיים שבין הבתים, עושה אותו כאילו אינו אלא צינור שמוביל אליו, מין דרך אל קצהו של ארמון המלך.

ואני אז בן תשע או עשר, לבוש עדיין במכנסיים לפי מידה, כלומר בשום אופן לא מעל הברכיים, מכנסיים שתפר עלי אותם לכבוד החגים החייט ההוא בכוך הצר והאפל שלו בשכונת בית ישראל הישנה, ועליה שלט שהיה משופשף כבר אז, עליו כתוב "חייט מודרני מוורשה", כן, כך, "מודרני!" כבר אז, בבית ישראל הישנה.

ובחלום שלי אני עם חברים על שפת הים והם קמים פתאום ומסתלקים , ואנילא מבין למה, ואז גל ענק מציף אותי, אני כמעט טובע, ואני מתקפד וניצל, וטוב לי.

ההתחלה היתה אבן, בבתי אונגרים בירושלים, הבנינים הארוכים שכולם אבן, עם מרפסות כניסה ארוכות שגם מרוצפות אבן בחזית, ועם מרפסות אבן צרות ותלויות מעל רחוב מאה שערים מאחור, ומדרגות אבן ושבילי אבן, ועץ פלפלון אחד צומח שם עקום כמי שרק כך, במאמץ ובערמה, הוא יכול לצמוח ולעלות בתוך כל האבן הזאת שסביבו.

ובדירה חדר כניסה ושם ספת עץ, שדוד נוח שלי ישן עליה, והלאה מזה החדר הגדול, ותיכף בכניסה משני עברי הדלת שתי מיטות הברזל, צבועות לבן עם גולות נחושת במסעדים, זאת משמאל של סבתא, וזאת מימין של סבא, שעשה את רוב שנות ילדותי באמריקה, משולח שאסף תרומות לכלכלת בחורי הישיבה הקטנה שלו שבמשכנות משה
...
שיר לשישי
אתךָ/ מאת לואיס סֶרְנוּדָה
אַרְצִי?
אַתָּה אַרְצִי. אֲנָשַׁי?
אַתָּה אֲנָשַׁי. הַגָּלוּת וְהַמָּוֶת
נִמְצָאִים בִּשְׁבִילִי
הֵיכָן שֶׁאֵינְךָ נִמְצָא.
וְחַיַּי? אֱמֹר לִי, חַיַּי
מָה הֵם, אִם לֹא אַתָּה?
מתוך "תשוקה ומצוקה". מספרדית: שלמה אֲבַיּוּ. הוצאת "קשב" לשירה
בסט סלרי
מפנים מקום לשירה
אם את לא ויסלבה שימבורסקה או משורר ישראלי קאנוני כמו נתן זך, הסיכוי להיכנס לרשימת רבי המכר עם ספר שירה שכתבת - הוא אפסי. ובכל זאת, עשרות רבות של ספרי שירה רואים אור מדי שנה.

אחד המוצלחים שבהם הוא ספרה החדש - הרביעי במספר - של ניצה פלד, "הסכין של אמי" (הוצאת פרדס).

השירה של פלד היא לא שירה חברתית-פוליטית ועל כן לא תעורר קול צעקה ודיון סוער. אלו שירים אינטימיים, עדינים מאוד, המבטאים הלכי רוח פרטיים ומאירים את המקומות החשוכים בחיינו. פלד גם אינה מלטפת את הקוראים במטאפורות נעימות ותיאורי טבע סנטימנטליים.

היא מציגה כאב, בדידות ואימה בניסוחים בהירים ומצמררים, ובעשותה כך מתרחקת מהחמימות שלא אחת מנסה הספרות הישראלית לעטוף בה את קוראיה. בשל כל אלו "הסכין של אמי" הוא, מבחינתנו, בסט-סלרי.
...