11.03.2016
קרדיט צלם: shutterstock חדשות בזירה
מירי רגב מבטלת את חוק הספרים, משוררים נגד פסטיבל מטולה בגלל בני ציפר, וקניוק חוזר דרך ציורים
החדשות הבוערות של השבוע הגיעו שוב משרת התרבות, מירי רגב, שהודיעה על כוונתה להגיש בימים הקרובים הצעת חוק חדשה שתביא לביטול חוק הספרים עוד לפני שבוע הספר. במקביל טענה כי היא מתכוונת לפעול נגד הבעלות הצולבת בשוק הספרים ולהקים קרן שתתמוך בספרי ביכורים.

תגובות בעד ונגד נשמעו עד מהרה, ואף החל קמפיין להגשת ערעור בנושא למשרד המשפטים. הסופר צור שיזף, שפעל גם בעבר בעד החוק, ציין כי יש לתקן את החוק אך לא לבטלו: "לא ייתכן שהחוק יעמוד רק לצידם של הסוחרים הגדולים ולא יגן ויתמוך במי שהוגה, כותב, מייצר ומעשיר את חיי הקוראים".

כצפוי, גם הרשתות החברתיות הגיבו בהתאם, והתקיימו דיונים מחודשים לגבי טיבו של החוק. הסופר יונתן יבין סיפר ל-ynet כי הוא "מצפה בכיליון עיניים לראות את החוק המתוקן, כי במתכונתו הנוכחית הוא אכן לא הוכיח את עצמו", והדגיש ש"כדאי שהשרה רגב תזכור, לפני השלכתו של החוק לפח, את המציאות האיומה ששררה כאן לפניו". הסופר ינץ לוי טען ש"את חוק הספרים אפשר לתקן ולשפר, וביטולו יהיה טעות. הטענה שהצרכנים יוכלו לקנות ספרים בזול היא לא נכונה כי גם כעת הם יכולים, רק לא את הספרים החדשים".

אך הרשתות החברתיות לא סערו השבוע רק בגלל מירי רגב. רבים הביעו את מחאתם לטור השבועי של בני ציפר ב"הארץ", שבו הביע הכלה ואף עידוד של ניצול נשים לטובת יצירה של גברים. בעקבות פרסום הטור קמה ברשת מחאה של משוררים להחרמת פסטיבל מטולה לשירה שציפר הוא מנהלו האמנותי החדש. על העצומה שקוראת להחרמת הפסטיבל בניהולו של ציפר חתמו כ-110 משוררות ומשוררים. טל ניצן, מיוזמות המחאה, סיפרה לספרותקל'ה ש"ההתבטאויות של ציפר הן לא מילים סתם - יש להן קורבנות. אנחנו רוצים תרבות, לא תרבות אונס, ולא נשתף פעולה עם אדם שמזהם את החברה בהצדקה ועידוד של ניצול מיני 'בשם האמנות'. במחאה הזאת אנחנו מממשים את הזכות והחובה לומר לא".

ובצרפת: מוזיאון שיוקדש לקריאה דיגיטלית ייפתח בפריז. זהו המוזיאון הראשון באירופה שמוקדש להיסטוריה של מכשירי הקריאה האלקטרונים, וניתן יהיה לחזות בו בהתפתחות של הספר הדיגיטלי במשך עשרים השנים האחרונות - ממכשירי הקריאה הראשונים ועד העדכניים ביותר, ועל ידי כך לפנות לכל מי "שמתעניין בספרות ובטכנולוגיה".
...
מועדון קריאה
קרדיט צלם: סת' קושר ארתור
ג'ונתן איימס מקריא מתוך ספרו
קרדיט צלם: עטיפת הקומיקס מה בקומיקס
99 שנים של קומיקס
השבוע חגג עולם הקומיקס את יום הולדתו ה-99 של אחד מהיוצרים האהובים והמשפיעים ביותר בתולדות המדיום, וויל אייזנר. אייזנר, שהלך לעולמו ב-2005 היה מחלוצי הקומיקס בארצות הברית, בזכות הסדרה פורצת הדרך THE SPIRIT שעסקה בלוחם פשע במסכה. כך שלא לחינם הפרס היוקרתי בתעשייה קרוי על שמו. (יוני זאבו). 
קרדיט צלם: ינאי יחיאל סובב עולם
דרור משעני בגרסא הצרפתית
ואם כבר הזכרנו ספרות מתח בלשית - כשדרור משעני כתב את מעלליו של החוקר אברהם אברהם מחולון בספר "תיק נעדר", הוא כנראה לא ציפה שהספר יועבד לסרט, ועוד בצרפת. וודאי שלא תיאר לעצמו שמי שיגלם את גיבור סדרת ספריו הבלשיים יהיה - כפי שפורסם השבוע - אחד השחקנים האהובים והחשובים בתולדות הקולנוע הצרפתי, ג'ראר דפרדייה. ועד שנזכה לצפות בסרט, דמיינו את חולון כזירת פשע
קרדיט צלם: יחסי ציבור עוד מילה אחת
שיחה קצרה עם הסופר יואב אבני
על מה מספר הספר האחרון שכתבת?

"'לחצות נהר פעמיים' הוא רומן בלשי המתרחש על גדות הירקון במהלך חורף גשום במיוחד בתל אביב. איתמר גורן, שוליית חוקר פרטי, נשאב בעל כורחו אל רצף אירועים מסחרר כאשר בעל חיים מיתולוגי מגיח אל הנחל ושובר את שגרתה של העיר ושל גיבורי הספר. 'לחצות נהר פעמיים' הוא ספר אוטוביוגרפי במובנים רבים. נופיו הם נוף השכונה בה אני מתגורר, ובאיתמר יש לא מעט ממני".

עם איזה סופר היית נפגש לקפה ומדוע?

"הייתי שמח לשתות כוס קפה עם טום רובינס. רובינס הוא הסופר האהוב עליי ובספריו, שמתרחשים תמיד בשוליה של המציאות המוכרת, אני מוצא בכל פעם את הסיבות לכתוב - את הרצון לספר סיפור ואת ההתרגשות שמטאפורה טובה ומדויקת יכולה לעורר. ספריו דומים לשריקה בבית קברות - הם מעלימים את הפחד. ולכוס תה (בחלב), הייתי שמח להיפגש עם ג'רום ק. ג'רום. יש משהו אאוטסיידרי בהסתכלות הבריטית על העולם, שגורם לי הזדהות עמוקה. הזווית השונה הזו הפכה את ההומור הבריטי למוצלח כל כך בעיניי, וג'רום ק. ג'רום מצחיק אותי בכל פעם מחדש, למרות שספריו כבר בני יותר ממאה".

איזה משפט מספר נחקק לך בזיכרון?

"אסתפק בשלושה: 'שום שפה עלי אדמות לא הפיקה מעולם את הביטוי - יפה כמו נמל תעופה', (דאגלס אדמס, 'שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש'). 'אף פעם לא מאוחר מדי לילדות מאושרת', (טום רובינס, 'איך גורמים לאהבה להישאר'). 'עונת הרקפות הגיעה אל סופה', (ריצ'ארד אדמס, 'גבעת ווטרשיפ')".

מה המקום שאתה חולם לכתוב בו ומדוע?

"אני מסוגל לכתוב בכל מקום ובכל מזג אוויר. אור בוקר, מקרר מלא בפחיות דיאט קולה וחלון גדול יעזרו תמיד, אבל אני מניח שהמפתח בכתיבה הוא מקום שמצוי בך פנימה. כדי לכתוב דרושים שקט ואי שקט בו זמנית, אמונה יוקדת בצדקת דרכך ובעצם, לא משנה היכן אתה נמצא גיאוגרפית. הלוואי שתמיד אמצא בעצמי מקומות כאלה".
...
קרדיט צלם: עטיפת האנתולוגיה שיר לשישי
שיר מאת יעל נצר
הָיוּ מַרְאִים לָנוּ תְּמוּנוֹת שֶׁל חֲצוֹצְרוֹת
בַּחֶדֶר שֶׁלָּהֶם,
עַל הַמִּטָּה הַזּוּגִית.
אֶת הַחֲצוֹצְרוֹת אֲנִי זוֹכֶרֶת כִּי קָשְׁרוּ אוֹתָן.
הָיָה גַּם נַרְתִּיק.
לְאִמָּהוֹת יֵשׁ נַרְתִּיקִים.
לִי אַף פַּעַם לֹא הָיָה נַרְתִּיק. תַּרְמִיל.
הָיָה לִי תַּרְמִיל.
 
מתוך האנתולוגיה "את לא נולדת אישה" שערכה ריקי כהן
קרדיט צלם: shutterstock בסט סלרי
מי לא אוהב סיפורי אהבה?
כיוון שהורגלנו לסיפורי אהבה מתקתקים ברשימת רבי המכר, שהדרמה שסובבת אותם נשענת בעיקר על מודלים הוליוודים, מרענן לפגוש בסיפור אהבה מתוחכם שמעלה שאלות לא רק על האהבה עצמה, אלא גם על כמיהה, שייכות ופנטזיה. את הדברים הללו מבטאת ענת שביט-פנחסי ברומן הביכורים שלה, "לכתוב ולגנוב" (הוצאת חרגול ומודן), שראה אור לאחרונה.

הסיפור עוקב אחר מערכת היחסים המתפתחת בין דריה התסריטאית ורן, מפיק טלוויזיה, שנשואים באושר יחסי, אך לא זה לזה. המפגש ביניהם לא מצית רק התאהבות שיש בה עירוב של התרגשות ואימה, אושר וכאב, אלא גם חושף את האופן שבו אנו פועלים במצבים שמערערים את עולמנו לחלוטין. והנה טעימה ממנו: "כל מה שאני יודע זה שכל דקה שאני לא איתך אני רוצה להיות איתך ולא בשום מקום אחר. תראי, אמרי לך את זה לפני חודש. אני מתאהב בך. עזבי, בואי נדלג על זה, אני מאוהב בך".
...