סימניות

דונלד טראמפ לא יאהב את זה: ספר ילדים חדש שכתב מייקל איאן בלאק - קומיקאי, סופר ושחקן אמריקני, מציג את דמותו של המועמד הרפובליקני כגיבור חצי מצחיק חצי נלעג, ומתאר אותו כיצור חייתי "כתום ובעל מרקם עגלגל". 
ב- "A Child's First Book of Trump"לא מהסס בלאק לבקר את דמותו של המיליארדר השנוי במחלוקת ומי שעשוי להיות נשיא ארצות הברית.

"איפה הוא גר? - על מסכי טלוויזיה שטוחים, ורץ אל כל מצלמה שבסביבה רואים", כך יכירו הילדים את דמותו הנלעגת של היצור דמוי הפוליטיקאי הפרובוקטיבי. הספר, שמזכיר מאוד את סגנונו של הסופר המוכר ד"ר סוס, ממשיך ומתאר את טראמפ כ"אובססיבי לניצחונות אישיים, משווק מוצרים ונואם נאומים."

"אני לא מתכוון לברוח לקנדה, גם אם טראמפ ינצח, אף שתרחיש כזה ממש לא סביר", אמר השבוע איאן בלאק בראיון ל"ניו יורק דיילי ניוז",  והבהיר ש"אם אני אשאר פה (בארה"ב), זה בעיקר מתוך עצלות". את הרעיון לספר, אגב, הוא קיבל כאשר שוטט במחלקת הילדים ונתקל בספר על יריבתו של טראמפ, הילרי קלינטון.
 

לא מעט אנשי ספר ניסו לפרש את המלחמה שניהל הימאי קפטן אחאב בלווייתן ענק ומטיל אימה בספר "מובי דיק". עכשיו יש מי שטוען כי חייו הפרטיים של המחבר הם שהיוו השראה לעלילת הספר הקלאסי. הביוגרף מייקל שלדן טוען כי הלווייתן מסמל את אהובתו הסודית של הרמן מלוויל ואת הכאוס שהכניס הרומן לחייו.

האישה בה התאהב מלוויל ושאינה מוזכרת לרוב בהקשר של סיפור חייו, היא שרה מורווד. מלוויל פגש בה במסצ'וסטס באוגוסט 1850 כאשר היה נשוי, ובין השניים ניצת סיפור אהבה סודי. הסופר אף היה מוכן לסכן את נישואיו כאשר שיכנע את אשתו להעתיק את מקום מגוריהם ממנהטן לחוות ענק מבודדת, כדי להיות קרוב לאהובתו.

העלות הגבוהה של תחזוקת החווה גררה את מלוויל לתהום כלכלית. לטענת שלדן, מערכת היחסים שנאבק על קיומה, כמו גם הצלילה הכלכלית, שימשו את מלוויל לכתיבת המאבק בין אחאב ללווייתן. הסופר מת כמעט חסר כל, ללא אהובתו וללא הכרה. רק בשנות ה-20 של המאה העשרים הוא התפרסם כמחברו של אחד הספרים המוערכים ביותר בספרות האמריקנית.     
 
 

קוראים ובודדים? יש סיבה לאופטימיות: ממחקר שנערך לאחרונה, עולה כי לגולשים באתרי היכרויות שציינו את קריאת ספרים בתגיות הכרטיס האישי שלהם, יש סיכויים גבוהים יותר למצוא זיווג. המחקר, שנערך על ידי אפליקציית ההיכרויות ,"MyBae" מצא כי מתוך כלל השידוכים המוצלחים שנרקמו אצלם, 21% הכילו תגיות הקשורות לקריאה ולספרות. לצורך השוואה, כל המפגשים המוצלחים בין בני זוג שהכילו תגיות בנושאים דומים, כמו מוזיקה או קולנוע, עמדו על 15% בלבד.

אבל לא מספיק שתצהירו על עצמכם כקוראים. הספרים האהובים עליכם הם מידע חשוב לא פחות. גולשים שציינו שמות של ספרים ספציפיים, הגדילו דרמטית את הסיכויים שלהם למצוא אהבה. אז אם חשבתם שלפתוח ספר בחוף הים זה טריק ישן - תחשבו שוב. זה עובד גם וירטואלית.
 

הספרים הדיגיטליים יוגבלו בספריות: לאחר השאלות המשפטיות שהעלתה סוגיית הפיראטיות בתעשיית המוזיקה והקולנוע, החקיקה מגיעה גם לספרות הדיגיטלית. השבוע המליץ יועץ משפטי של האיחוד האירופי כי ספריות ציבוריות ישאילו ספרים דיגיטליים, באותה הצורה בה הן משאילות את הספרים המודפסים - כלומר, מספר עותקים מוגבל. לפי התקנה, בזמן שכל העותקים של ספר דיגיטלי מושאלים, לא תתאפשר גישה לעותקים נוספים של אותו ספר.  

ההגבלה על מספר העותקים שרשאית הספריה להשאיל, נועדה להסדיר את תשלום התמלוגים לסופרים וגם את השוואת מעמדו של ספר דיגיטלי לזה של ספר מודפס. לא ברור כיצד תתאפשר התקנה בפועל, אך נראה שלפחות באירופה הספרים הדיגיטליים רושמים עוד ציון דרך משמעותי בדרך לביסוס מעמדם החוקי.    
 

אם יש לכם ילדים בגילאים המתאימים, ייתכן שהם ישמחו מאוד לשמוע את הידיעה על בואו של מלך החנונים ג'ף קיני לישראל. קיני הוא הסופר שאחראי ל"יומנו של חנון" - מסדרות הילדים הידועות ביותר של השנים האחרונות. במרכז ספריו של קיני עומד תלמיד כיתה ט' בשם גרג הפלי, דמות לא יוצלחית אבל אנושית מאוד וכזו שקל להזדהות עמה. הסופר יגיע לאזורנו במסגרת השקת הספר החדש בסדרה, שיענה לשם "הכל או כלום".

קיני, שהוא גם מאייר וקריקטוריסט, פרסם את הספר הראשון בסדרה ב-2007 ומאז נוספו לו עוד 10 ספרים, סרטי קולנוע ושלל מוצרים נלווים. כחלק מביקורו, מבטיחים בהוצאת "כנרת", ייפגש הסופר גם עם המעריצים הקטנים. הכינו את הארנקים.
 

בשובי / דיתי רונן

בַּמָּקוֹם מִמֶּנּוּ בָּאתִי
מִלִּים הֵן יְלָדוֹת שֶׁל אֱלֹהִים.
הֵן נוֹלָדוֹת עֵירֻמּוֹת
בּוֹרְאוֹת עוֹלָמוֹת
יוֹלְדוֹת בְּהֶבֶל פֶּה
אֶת עֲתִיד הָאֱנוֹשׁוּת.
בָּאָבִיב הַזֶּה
נִשְׁתֹּק.
נַבִּיט בָּעֲנָנִים.
לֹא נַקְשִׁיב לַחֲדָשׁוֹת
לֹא נַגִּיד קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ
לֹא נִקְרָא עִתּוֹנִים
לֹא נַצְדִּיק
לֹא נַאֲשִׁים.
אַחַר כָּךְ
נַרְכִּין מַבָּט
עָמֹק לְתוֹךְ
הָאִישׁוֹנִים.
 
 

17.6
לפניות והצעות: omri-ho@y-i.co.il

כל הלידות בעולם מסתיימות לפתע במוות, המין האנושי נמצא בסכנת הכחדה - ופונה לדת ולמיסטיקה למצוא נחמה. באמצעות סיפור קודר זה בודקת יעל גלר בספרה את המאבק בין מדע לרגש, ועושה זאת בכתיבה בוטחת ומלאת תובנות

ספר הביכורים של יעל גלר הוא הפתעה מענגת יוצאת דופן. מהרגע הראשון שואבת הקריאה לתוך עלילה בעלת גוון דיסטופי סוחף, אבל זהו פתיון מתוחכם שגלר מציבה לקוראיה. היא אינה מעוניינת לספר סיפור עתידני מאיים שהסקרנות מניעה את קריאתו, אלא להניח מצע לשאלות פילוסופיות מאתגרות. השילוב בין יכולת כתיבה בשלה ומרשימה, ידע רב ברפואה, מוזיקה וספרות יוצרים רומן מורכב, רב גוני ויפה להפליא.  

גיבורת הספר היא ד"ר הילה קדם, רופאה גינקולוגית שבמהלך משמרתה הראשונה כל הלידות במחלקה מסתיימות במות הילודים. בהמשך נודע כי כדור הארץ כולו חווה לידות-מיתה. לא רק אצל בני האדם, אלא גם אצל כל בעלי החיים באשר הם. האנושות מקבלת את המצב החדש בהתמוטטות עצבים גורפת: נשים הרות מתאבדות, המחלקות הגיניקולוגיות מתרוקנות, בעוד שהמחלקות הפסיכיאטריות עולות על גדותיהן. המין האנושי עומד לגווע לאיטו ולהיכחד תוך כמה שנים.

יפתח הוא בחור ישיבה סעור נפש שמוצא פתרון לתשוקותיו ולאיסור הלכתי בתרומה לבנק הזרע. הוא משוכנע שזרעו הוא שהפרה את הדר, סופרת מצליחה ובת זוגה של הילה. יפתח מתייצב בפתח ביתן של הילה והדר מכריז על אבהותו העתידית ועובר להתגורר עמן. האם הילדה היחידה שנולדת לתוך הרכב משפחתי חריג היא סימן אלוהי? האם היא שתבשר על כך שכלו המים?

התמה המרכזית שהספר בוחן, היא משמעותה של התבנית והסדר הטבעי, ואין לכך ביטוי מושלם יותר מאשר תהליך ההולדה - פלא שהפך להרגל מובן מאליו. כשהסדר מופר והתינוקות מפסיקים להיוולד מסיבה לא ברורה, הרציונליזם מתערער והמדע אינו יכול לספק תשובה ל"מבול" המטאפורי.

כמו פעמים רבות בהיסטוריה, זה הרגע בו האמונה הדתית והמיסטית נכנסת לתוך הוואקום שנוצר. הגיבורים בספר מתחילים לשאול שאלות ולתהות האם יש משהו גדול מהם שיוכל להכניס את החיים שנעצרו לאיזשהי תבנית הגיונית. האלוהים, שהוא האלטרנטיבה האוטומטית למדע ולרציונליזם שפשטו בסיפור את הרגל, מדלג מעל המהמורות הבלתי מנומקות שהשאיר הרציונליזם מאחוריו.

האמונה והאמנות, שגלר מציעה כאלטרנטיבות לעולם הרציונלי שקורס, נובעות מאותו השורש: א.מ.נ,  ושניהם נשזרים בסיפור לסירוגין כפתרונות אנושיים שנועדו לארגן מחדש את המציאות, להעניק לה מובן ולהחזיר לאדם את השליטה. הצורך האנושי בהסבר קוהרנטי, ההשתוקקות לסיפור טוב, לנרטיב שינסח את העמום וירגיע את תחושת הכאוס, חזק מכול.   

גלר נאבקת בספר עם מגבלות התבונה מאבק סיזיפי מלא להט. הדבקות שלה במשימה מעוררת הערכה. הרגש הגועש מתכתש עם האינטלקט החריף והבלתי מתפשר, ובו זמנית שואף להתמזג עמו. התוצאה היא פרקי כתיבה נהדרים עתירי מטאפורות מלוטשות ומקוריות.

אין ספק שיש לגלר את המנעד הרגשי והאינטלקטואלי לעסוק בסוגיות אלו לעומק וגם להחזיק תוך כדי כך סיפור מרתק. כתיבתה בוטחת ומלאה תובנות מבריקות. יש מדי פעם נסיונות לצאת מסדר הכתיבה המקובל והספר גולש לפרקים של מונולוגים תודעתיים מפותלים, או לשורות קצוצות, דמויות שירה, אך עם זאת מדובר בספר סדור, מהודק והרמוני מאוד, הכתוב בקול צלול וחזק.

"ארץ אררט" הוא רומן מלא תשוקת חיים סוערת המסרבת להיכנע ליאוש ולמוות התלוי מעל. ויחד עם זאת עצב גדול מצוי בו. לעתים נראה הספר כקינה מפוארת על העולם שקורס אל סופו, ורק האמנות נמצאת שם בתווך לספר את הסיפור ולספק לאדם נחמה עד רגע מותו.   

"ארץ אררט" , מאת יעל גלר, הוצאת "ידיעות ספרים", 232 עמ'. 
 

דרך סיפור מותה של נערה צעירה, עוסק ספרה של סלסט אינג בקשיי השתלבותם של מהגרים באמריקה. בכתיבה ישירה הוא מזכיר כי העבר לא נפתר וההווה עדיין פוצע

על מיטת הנוער הסתורה בחדרה של לידיה, בתה המתה, יושבת מרילין אל תוך הלילה בניסיון למצוא תשובות לסיבת מותה. בעוד השוטרים בעיירה האמריקנית המנומנמת מנסים לחתום את סיבת המוות של הנערה כהתאבדות, משוכנעת האם שלא כך הדבר, וודאי בין יומניה האישיים של לידיה מסתתרים כמה רמזים. כאשר פורצת מרילין את המחברות הנעולות, בהן הקפידה לדבריה לכתוב את כל סודותיה מאז הייתה בת חמש, היא מגלה מחברות ריקות. תחושת הנבגדות מהשקר הקטן הזה, שיכול היה גם לא להתגלות לעולם, היא מיסודות הרומן.

מרילין האמריקנית וג׳יימס, בן למהגרים מסין, נישאו בתקופה בה נישואים מעורבים בין בני זוג לא היו מותרים במרבית חלקים בארצות הברית. הנישואים היו למורת רוחה של אמה, אשר ניתקה עמה את הקשר כבר ביום חתונתם. הספר מציג את בעיות הזרות וההשתלבות בחברה האמריקנית, המתגלגלות לאורך שני הדורות.

חמושה בחלומה להיות רופאה, מוצאת עצמה מרילין כבת יחידה בכיתה של גברים. כאשר היא מתכוננת לשנת לימודיה האחרונה היא מגלה להפתעתה שהיא בהריון. וכשנולדת לידיה, ואחריה ניית', נשאבת מרילין אל האימהות וחלומה הולך ומתרחק. מרילין יוצקת בבכורתה לידיה את חלומותיה שלה: שיעוריה נבדקים בקפידה ומועדי הבחינות נרשמים על לוח השנה המשפחתי. לפי התוכנית שרוקמת לה אמה, לידיה תהיה לרופאה או לאשת מדע, למרות היותה אישה.

לצד הלחץ האינטנסיבי מהאם, מנסה אביה ג׳יימס לתקן דרכה את שנות ילדותו הקשה ודוחף אותה לפעילויות ומפגשים חברתיים. האב הפך כנגד כל הסיכויים לפרופסור להיסטוריה אמריקנית המתמחה דווקא בהיסטוריה של הבוקרים בארצות הברית. על ידי דילוג הנרטיב בין עבר להווה מביאה ומשווה אינג את קשיי השתלבותו של האב בשנות ה-50 מול קשייה החברתים של ביתו בשנות ה-70 ומראה לנו מציאות עגומה ולא סובלנית אשר אינה בת חלוף.

העלילה חושפת בצורה עדינה ויפה את השביל השברירי בו לידיה מתלבטת - מצד אחד היא מכבדת את אביה ורואה את ההיגיון בדבריו, ומצד שני המציאות בבית הספר היא קרה ואכזרית. לבסוף היא מוצאת את עצמה מזייפת שיחות טלפון עם חברותיה ללימודים רק על מנת שתשקוט נפשו של אביה. האנה, אחותם הקטנה של לידיה וניית', היא דמות מרתקת נוספת: שקופה לכולם, היא אוצרת בתוכה את כל סודות המשפחה ולבסוף היא גם הדמות דרכה נסגר מעגל סימני השאלה.

בספר ביכוריה, עוסקת אינג בתחושת הזרות של אדם בסביבתו המוכרת, ובתיקון הכושל והבלתי נמנע שכל דור הורים מוריש לבסוף לילדיו. אוזלת ידה של המשטרה אל מול מקרה המוות במשפחה מקבלת כאן גם היא אצבע מאשימה: כאשר עוברים השבועות ואין לשוטרים אלא לסגור את תיק החקירה, אומרת מרילין בכאב: "אם היא הייתה לבנה הם לא היו מוותרים".

אינג מפרקת את המשפחה ומרכיבה אותה מחדש, מלאה יותר. היא מצליחה להקיף כל אחת מהדמויות ב-360 מעלות, בסיפור אשר מצד אחד נאמן למקום ולתקופה בהם הוא דן, ומצד שני מציג בעיות אוניברסליות הנכונות לכאן ועכשיו.
 

"כל מה שלא סיפרתי", מאת סלסט אינג, מאנגלית: נעה שביט. הוצאת תמיר//סנדיק, 280 עמודים.

ברומן פמיניסטי שנכתב בשנות ה-20, מאתגרת סילביה טאונסנד וורנר את הבורגנות האנגלית באמצעות סיפור על אישה שבורחת לחיות בטבע הפראי. אך השטן בהופעת אורח מרסק את האג'נדה

יום אחד מואסת לורה וילוז, רווקה בת 47, בכל מה שהיא מכירה, ומכריזה לתדהמת משפחתה שהיא עוברת לגור לבדה בכפר נידח בין ההרים, שם היא מבלה את זמנה בטבע הפראי והופכת בין לילה למכשפה. עד אז חיה לורה, אשר מכונה בפני אחייניה הקטנים "לולי", כנספחת למשפחתה בחדר אורחים קטן, מתחמקת תדיר מניסיונות לשדך לה לגברים, עד שמתייאשים אחיה ואשתו מהאפשרות להסיטה לתלם האנגלי הבורגני. המסע שמתחיל בילדות אנגלית טיפוסית ומסתיים בשחרורה בחסות הטבע הפראי של יערות צפון אנגליה, יכול היה להיות סיפור שגרתי למדי אלמלא היה מתפרסם הרומן ב-1926.

סילביה טאונסנד וורנר (1893-1978), שהביוגרפיה שלה לא רחוקה מזו של  לורה, נחשבת לסופרת פמיניסטית פורצת דרך ששמה במרכז יצירותיה נשים עצמאיות אשר אינן מתיישרות עם תכתיבי התקופה. כמו גיבורת הספר, התייתמה וורנר גם היא מאביה בשנות העשרים שלה, וחיה את חייה מחוץ למסלול האנגלי הצפוי, עם בת זוגה המשוררת ולנטיין אקלנד.

לורה, לולי, אשר התרחקה אלפי קילומטרים ממשפחתה המגוננת על מנת לחיות לבדה, מגלה אגב כך את עצמה, בזמן בו היא הופכת להיות בת אופל: לילה אחד היא נלקחת אל לב היער למסיבה צבעונית בה היא רוקדת עם מכשפה נוספת חשופת חזה, במה שמסתמן כרגע היחיד בסיפור בו חווה לורה ריגוש בחייה נטולי המיניות.

נקודת המבט שלה על הנשיות והירהורה על מקומה כאישה בעולם מתגלמת בשיחת נפש עם השטן ומציבה את שיא העניין בספר דווקא בסופו: בדיאלוג כנה של מי שוויתרה על מה שאישה צריכה מהחברה באותה התקופה, היא מגלה את ליבה לשטן הקשוב:

"לנשים יש נפש חיונית כל כך ודמיון עשיר, וכאלה חיים משמימים. הנאות החיים שלהן חולפות מהר מאוד; הן תלויות באחרים במידה רבה, והתלות שלהן הופכת עד מהרה למטרד... נשים חיות ומזדקנות, נפוצות כמו פטל שחור, וכמוהו חסרות חשיבות... הכל שייך לגברים, כמו פוליטיקה או מתמטיקה. אין שום דבר בשבילן חוץ מכניעות וקליעת השיער לצמות".

הספר מציג דמות נשית עצמאית המורדת במוסכמות חברתיות, תוך סקירת הדרך הארוכה והמייסרת שצריכה אישה לעבור על מנת שיניחו לה לנפשה. בעוד סיפור המסגרת חתרני ומעניין, קשה להתעלם מהעובדה שלרוב אורכו של הספר, אשר מחולק לשלושה חלקים, לא קורה הרבה. השפה הכבדה עמוסת תיאורי הנוף והיעדר עלילה מתפתחת הופכים את הרומן נגיש בעיקר לקרוא שמוכן להקריב חוויית קריאה דינמית לטובת סיפור חתרני ולא שגרתי כלל לתקופה בה הוא נכתב.

 עם זאת, קשה שלא להסתייג מהדגל הפמיניסטי אותו נושאת וורנר ברומן הזה: הגיבורה האאוטסיידרית אינה מצליחה להתקיים ללא סטריאוטיפ המכשפה עתיק היומין: ברגע החוזקה של לורה, בו היא מברכת על חייה העצמאיים אשר אינם תלויים באיש, אז בדיוק מקבל הסיפור תפנית.

במעשה מאגי כורתת לורה ברית עם השטן, וקשה שלא לתהות על המעבר הלולייני שהיא עושה כאשר היא קופצת משרשראות החברה הפטריאכלית היישר אל זרועות ייצוג גברי כובל אחר, הלא הוא השטן בכבודו ובעצמו, אשר למרות שיחות הנפש החכמות שלהם, נשאר שולט בה עד לסוף הסיפור, מודל ששם את הדגל הפמיניסטי עמו כל כך מזוהה הספר, בסימן שאלה.

"לולי וילוז", מאת סילביה טאונסנד וורנר. מאנגלית: רנה ורבין. הוצאת "לוקוס", 224 עמ'.