"ומה שזה עושה לנו? זה עושה רע. כל פעם שחייל שלנו קשור במשהו עם אזרחים, זה רע. זה היה רע בלבנון, וזה רע בשטחים. העירוב של צה"ל עם אוכלוסיה אזרחית, גם אם לכאורה קיימים כללים מנוסחים וברורים לפתיחה באש".
(הרמטכ"ל בדימוס משה לוי מתייחס להשפעת השירות בשטחים על חיילי צה"ל, 1988)
|
|
"קיימת אפשרות לפתיחה במלחמה, והיא, כאשר אנחנו באחת החזיתות, נרגיש שהמצב הוא כזה שאין לנו ברירה, אלא לנסות לפתור אותו בצורה יותר רדיקלית. למשל אם בעמק הירדן ובעמק בית שאן תהיה הדרדרות כזו שלא נוכל להחזיק מעמד, בהחלט יכול להיות שזה יוביל אותנו לצעד מלחמתי. אני מקוה שלא נגיע לזה, אבל זה יכול להיות. לפעמים אתה מוצא את עצמך במצב כזה שאלטרנטיבה שניה היא בלתי נסבלת ואתה עושה צעד בעל כורחך".
(הרמטכ"ל חיים בר-לב על הסיכויים למלחמה בעקבות פעולות החדירה בגבול ירדן-ישראל, 1970)
|
|
"אנחנו נדפוק אותם חזק, מהר ובאופן אלגנטי".
(סגן הרמטכ"ל חיים בר-לב, מנבא את תוצאות מלחמת ששת הימים, מאי 1967) |
|
"כשהלכנו לצופים, להגנה, לקורס סגנים של ההגנה, חמש פעמים בשבוע, לא הלכנו רק בשביל להגן על עצמנו אם הערבים יתקפו אותנו. אצל כולנו היתה ההכרה, שבארץ הזו צריכה לקום המדינה שלנו. ואין לי כל ספק, שזה היה כבר בגיל צעיר ביותר. זה היה כוח אדיר שהניע אותנו להתכונן ליום פקודה. היה ברור לנו שבשביל זה אנחנו קיימים".
(הרמטכ"ל יגאל ידין)
|
|
"במשך כל הקריירה שלי בצבא חתמתי כל שנה על הארכה נוספת. הפסדתי אומנם את כל ההטבות השמורות לאלה שחתמו על תקופות קבע ארוכות, אך אני שלם עם עצמי, כי איני רואה בצבא מקור פרנסה. אלה המשרתים בשדה, ביחידות קרביות, הושים את כל ימיהם בעשייה בלתי פוסקת, מוצאים את עצמם יותר מהאחרים בצמתים של ההחלטה להישאר או לפרוש".
(דן שומרון מעיד על יחסו לשירות הצבאי, 1984)
|
|
"במלחמת יום הכיפורים ואחריה איבדנו דורות של גנרלים. איבדנו תשעה מפקדים, שנשאו על כתפיהם את הצבא הזה משך שנים רבות. צריך למלא את מקומם ולא רק במלחמה. הגנרלים צריכים להיות בשטח, לפקד לחנך, לטפח, זו בעיה רצינית. במלחמה הזאת איבדנו גם 200 קציני-קבע, 200 מפקדי שדה מעולים, ברמות של מפקדי יחידות. גם כאלה נבנים בתוך 10-12 שנים. לא בונים אותם ביום אחד".
(הרמטכ"ל מרדכי גור, יוני 1974) |
|
"הרצון להיות רמטכ"ל הוא בעיקר רצון להיות שותף פעיל בקבלת ההחלטות. בתפקיד הזה אתה שותף להחלטות גדולות. אנחנו מדברים פה בגילוי לב על השאיפה שלי להיות רמטכ"ל: כאשר הייתי מפקד פלוגה בצנחנים, התנגדתי פעמים רבות למבצעים שהלכנו לבצע. עשיתי אז את החשבון הכולל וחשבתי לעצמי שאילו נמצאתי אז ברמה הכי גבוהה ושם צריך היה לקבל החלטה - לא הייתי מקבל את ההחלטה לבצע...".
(הרמטכ"ל מרדכי גור, יוני 1975)
|
|
"רק מי שלא רואה בהתקוממות חלק מתהליך וחושב שהיא פרצה כתוצאה מתאונת דרכים, יכול להניח שבפעולה אגרסיבית חד-פעמית אפשר להחזיר את המצב לקדמותו. אני רואה אותה כחלק מתהליך של מאבק עם הפלסטינים על ארץ ישראל, וזה תהליך מתמשך. לכן גם הפעילות נגד האנתיפאדה היא בהכרח תהליך מתמשך".
(דן שומרון, מדבריו כרמטכ"ל בעת פריצת האנתיפאדה הראשונה, ספטמבר 1988)
|
|
"אין בידינו להבטיח כל צינור מים מפיצוץ וכל עץ מעקירה. אין בידינו למנוע רצח של עובדים בפרדס ושל משפחות בשנתן, אך יש בכוחנו לקבוע מחיר גבוה לדמנו".
(הרמטכ"ל משה דיין מתייחס לתוצאותיו של פיגוע מחבלי פדאיון, 1955) |
|
"אנחנו חייבים ליצור, תחילה בתוך הצבא ואחר כך עם הציבור כולו, מערכת כזאת, שבמסגרתה יוכל הקצין בשדה לקבל החלטות, שיהיה לו האומץ לקבל החלטה ושהוא ירצה לקבל אותה. המלחמות הוכיחו שרק הנכונות לשאת באחריות היא הגורם הדומיננטי בשדה הקרב ".
(הרמטכ"ל מרדכי גור, יוני 1974)
|
|
"המלחמה היא הדבר השנוא עלי ביותר, אולם אני יודע כי זו משימה שיש לעשותה על הצד הטוב ביותר. הדילמה האמיתית של איש צבא היא במילות השיר - 'להיות שופך דמו של אדם ומגינו'. זו הסתירה הקיימת לאורך כל השירות".
(הרמטכ"ל דן שומרון)
|
|
"הרמטכ"ל, בעיני תושבי מדינת ישראל בכלל, ותושבי הצפון בפרט, הוא האחראי לביטחון. הוא זה שצריך לענות לשאלות של תושבי הצפון, ולשאלות של החיילים בתוך לבנון ועל קו הגבול".
(הרמטכ"ל שאול מופז, 1999) |
|
"הייתי נרגש מאוד למראה טורי הצבא הצועד. היתה זו הפעם הראשונה שהופענו בסמלי הדרגות. היה זה גם יום מאושר כי התרחש בו הנס הגדול - והנשק הגיע במועד הנכון".
(הרמטכ"ל יעקב דורי מתאר את תחושותיו במצעד צה"ל הראשון) |
|
"לא קל היה לשלוח את מיטב הבחורים לקראת המוות, ולא פעם למערכה אבודה, שהיתה כולה כורח המציאות. האחריות מעיקה והלב שותת דם".
(הרמטכ"ל יעקב דורי מתייחס לקרבות מלחמת העצמאות) |
|
"תקפידו על נורמות, נורמות, נורמות. אני מוטרד מכך שבשם הלחימה אנחנו מרשים לעצמנו דברים שלא היינו מרשים לעצמנו בנסיבות אחרות".
(הרמטכ"ל גבי אשכנזי, מתוך דבריו לחיילים בעזה כסגן רמטכ"ל, 2004)
|
|
"שאלו אותי למה אני הולך בקריה עם נעליים גבוהות. אמרתי שאני נועל את הנעליים האלה כדי להיזהר מנחשים".
(הרמטכ"ל, משה יעלון, מאי 2005).
|
|