|
"אני לא מסוגלת לסיים, אבל כנראה שיד זרה, יד עלוב נפש, כבר סיימה עבורי. בלית ברירה אני נפרדת ממך, גיבור, ומבקשת ממך שתנוח על משכבך בשלום, ושתחשוב ותתגעגע אלינו, כי אנחנו פה למטה אוהבים אותך המון. משיירת מלאכי שמים שמלווים אותך עכשיו, אני מבקשת שישמרו עליך ושישמרו עליך טוב, כי אתה ראוי למשמר שכזה". (נעה בן ארצי, נכדתו של רבין סופדת לו בהלוויתו, 1995) |
|
|
"...את משמעותו הלאומית והחברתית אף אסור למחוק מן הזכרון הקולקטיבי. הזכרון הוא מקצת מן הערובה להבנה מתמשכת לדורות של משמעותו וסכנותיו, ללאום ולחברה, של אסון הרצח של ראש הממשלה, המדינאי, הקברניט, המפקד והלוחם ללא חת, האדם, החבר, יצחק רבין, הבלתי נשכח. זכרו לברכה". (מאיר שמגר, נשיא בית המשפט העליון, מתוך נאומו בעצרת לזכרו של רבין, 1997) |
|
|
"הפלמ"ח ביטא באורח חייו דור של צברים מתנדבים. דור שמוכן לעבוד כדי לקיים את עצמו. הוא ביטא סוג של ישראלי חדש, דמות הראויה לחיקוי הצעירים. מדובר בצורך להסתפק במועט ובאותה נכונות תמימה ואמיתית שהייתה לי ולחברי להקריב את עצמנו למען העם, ואני אומר לך, ככה חייתי - עם הצורך הזה".
(יצחק רבין על ימיו בפלמ"ח) |
|
|
"בגיל שבו פורחות האהבות, בגיל 16, נתנו בידי רובה כדי להגן על חיי – ולמרבה הצער, גם כדי להרוג בשעת סכנה... חשבתי שמהנדס מים הוא מקצוע חשוב במזרח התיכון הצחיח... אך נאלצתי להחזיק ברובה".
(יצחק רבין) |
|
|
"שלום חבר".
(נשיא ארה"ב ביל קלינטון סופד ליצחק רבין) |
|
|
"הועמדו לרשותי שתי מחלקות גדנ"ע. נערים שמבחינת גילם לא היו צריכים בכלל להיכלל בכוח הלוחם. (...) רבים מהם נפגעו אולם המישלט לא נפל (...) אז נדרתי, כי במידה שהדבר יהיה תלוי בי, אעשה הכל, כדי שלא ניכנס בלתי מוכנים למלחמה, כפי שנכנסו למלחמת העצמאות. (...) נדמה לי שצה"ל של ערב מלחמת ששת הימים הוכיח שכולנו למדנו את הלקח הנכון!". (יצחק רבין מספר על רגע מכונן בחשיבתו הצבאית, בזמן מלחמת העצמאות)
|
|
|
"אודה ולא אבוש: אני נרגש. אני, בן של מהגר יהודי מארצות הברית שהגיע עם הגדוד העברי הראשון לארץ ישראל, בן לאם שהגיעה מרוסיה לארץ ישראל, ושניהם היו שותפים לבנייתה של תנועת העבודה ונטלו בה חלק - ואני נבחר היום על ידי מפלגת העבודה להיות מועמד מטעמה לראשות הממשלה".
(יצחק רבין מתוך נאומו במרכז מפלגת העבודה, לאחר הניצחון בבחירות לראשות המפלגה, 1974) |
|
|
"העובדה שהממשלה מיצתה לפני מלחמת ששת הימים את כל האפשרויות הלאומיות, יצרה קונצנזוס לאומי רחב בהליכה למלחמה, ותחושה של כושר עמידה והרגשה כי אין לנו ברירה אחרת, אלא לצאת למלחמה".
(יצחק רבין מתייחס לחשיבות תקופת ההמתנה)
|
|
|
"היתה לו סטיפנדיה לאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. המנהל פיאט קרא לי במיוחד ואמר לי לשלוח אותו ללמוד ושאני אחזיק אותו שנה על חשבוני, אחר כך יתפרנס בעצמו. הוא רצה להיות אינג'ינר מים. אילוליי המלחמה...".
(נחמיה רבין, אביו של יצחק רבין) |
|
|
"אין אחריות בלי מתן סמכות למי שלוקח את האחריות. ולכן אני אנווט את המו"מ הקואליציוני, כשיתבהרו התוצאות הסופיות. אני אקבע מי יהיו השרים. לא יהיו מיקח וממכר".
(יצחק רבין לאחר הניצחון בבחירות, 1992) |
|