לאה גורליק (בת 27)ואוהד ריגר (בן 30) ממושב אורות שליד קריית מלאכי | צילום וידיאו: פילמנס גרופ איציק אלימלך דימה נזרוב
הוא מנהל חדר כושר. חילוני. היא מורה בבית ספר יסודי, יו"ר עמותה המסייעת ליוצאי המגזר החרדי. דתייה.
ההיכרות וההצעה
לאה: הכרנו בחדר כושר, הגעתי להתאמן שם והפכנו לידידים, היינו כל אחד בזוגיות ובמקומות אחרים בחיים ואחרי שנה בערך הפכנו לזוג. חשבתי שהוא הכי מצחיק בעולם אבל לא שיהיה משהו רציני. מתברר שלא עמדתי בקסם ועם הזמן השד הדתי לא עמד בדרכנו.
אוהד: רק שלא תשאל אותי אם הנחתי תפילין (צוחק). חשבתי שהיא חמודה ומצחיקה, לא התייחסתי כלל לעובדה שהיא דתייה.
לאה: אוהד הציע לי נישואים בים המלח. הושיט קופסה של טבעת והיה בה תליון נפתח כזה של קמעות, ישן ומיושן וכמובן שפתחתי וצחקתי עליו שהשטויות האלה לא עובדות עליי, שיעשה את זה לאחרות. כשפתחתי היה שם פתק: "מאמא, תתחתני איתי?" ואז בכלל חשבתי שהוא צוחק ואמרתי לו שיעזוב אותי לנפשי עם השטויות האלה. אבל אז הוא הוציא עוד קופסה והבנתי שזה לא חלק מהשטויות שלו.
צילום: מור סרגני
לרקע השונה הייתה השפעה על הקשר?
לאה: בהתחלה לא רציתי להיכנס לזה בכלל. לא ישנתי בלילות לפעמים מרוב מחשבות ולחצים על מה אני עומדת לאבד. בעיקר הטריד אותי העניין מול המשפחה וגם הפרידה מהחלום על חיים מסוימים. עם הזמן זה פחת והיום נושא הדת לא מעסיק בכלל.
אוהד: אף פעם לא העסקתי את עצמי בזה. כאב לי על לאה ועל ההתמודדות שלה ולכן גם כשהצעתי נישואים הלכתי לדבר עם אבא שלה כי לא רציתי שהיא תיקרע עוד בינינו. אבל ידעתי מיד לאן זה הולך ושום דבר לא הוריד אותי מזה.
לאה: אני תמיד אומרת לאנשים שגם אם יום אחד חלילה נתגרש, הדת לא תהיה הסיבה.
החתונה
התחתנו באמצע מבצע צוק איתן בקריית גת. היה לחץ גדול אם זה יקרה בכלל, אבל סידרו לנו כמה ימים של הפסקת אש. בחלק הראשון זו הייתה חתונה חרדית לכל דבר, על פי כל המנהגים של חב"ד. הריקודים והישיבה היו בהפרדה מלאה, להקה ניגנה מוזיקה חסידית. אחרי טקס שבע הברכות פתחנו את המחיצות, עלה די.ג'יי לאפטר פארטי אל תוך הלילה. לפי התגובות הצלחנו לגרום לכולם ליהנות. גם הקהל החילוני נפעם מהחתונה והתגובות היו מדהימות ומרגשות מאוד.
צילום: שי אוליאל
התגובות מסביב
לאה: ממש היום נכנסנו לחנות וכשבאנו לשלם ואוהד הושיט את האשראי המוכרת שאלה אם זה על שני המוצרים ודי עשתה הפרדה בינינו. אני מבינה אותה. הוא עמד שם עם חולצה קצרה וזרועות מקועקעות ואני עם הכיסוי ראש על כל השיער. אבל צחקתי, זה בעיקר מצחיק. יש תגובות בוטות. כבר שמעתי: "את יודעת שזה לא יחזיק, כן?" "לי זה היה ככה וזה לא הלך", "הולך להיות לכם קשה". מצד שני רוב האנשים מדהימים, מעריכים ומפרגנים וזה מקטין מאוד את שאר התגובות.
התגובות במשפחה
לאה: עם המשפחה שלי לא היה פשוט. כשאוהד הציע נישואים והם הבינו שזה קורה באמת, הייתה תקופה לא קלה שבה באמת פחדתי שניאלץ אני והם להתנתק. אבל זה היה פחד מוטעה, אחרי תהליך מדהים הלכו איתנו יד ביד והיום היחס אליו הוא מעבר לכל הציפיות. המשפחה של אוהד מדהימים – תמיד דואגים לשאול ולברר שהכול בסדר לגבי כשרות למשל.
צילום: שי אוליאל
איך מסתדרים כלכלית?
החיים יקרים, אבל אנחנו הצעירים גם חיים באופן יותר חופשי ויקר מההורים שלנו. עניין הבית מאוד מדאיג אותנו והיכולת שלנו לרכוש בבוא היום אחד משלנו, אבל אין תלונות ברוך ה'. כשיהיו ילדים זה בטח יהיה קצת יותר מורכב בנושא הזה, אבל נרוויח דברים אחרים (ככה מספרים).
איך משלבים את אורח החיים?
בגדול אוהד הוא חילוני ולאה שומרת מצוות. בשבת הבית שומר מצוות, המטבח כשר ושומרים על טהרת המשפחה. בשאר הדברים לאוהד יש פחות נגיעה לתחומים הדתיים, אלא אם כן זה חג או אירוע מיוחד (מכבד את המשפחה ומגיע עם כיפה, לדוגמה, שומר בפסח יותר ממה שהכיר, בונה סוכה ועוד). לגבי הילדים אנחנו עוד לא בטוחים. חילוני זה לא יהיה, חרדי כנראה גם לא, אבל היום יש מספיק מוסדות שאפשר למצוא בהם את התבנית המתאימה לאורח חיים של אמצע.
מה אתם מאחלים לעצמכם ולעם?
לאה: לקבל אחד את השני בכבוד. אני מכבדת את האופן שבו אוהד מבלה את השבת שלו וכן להפך. אני לא נכנסת למה שהוא מכניס לפה שלו והוא שומר על מטבח כשר למהדרין בבית. בגדול אני חושבת שככה כולנו כאן צריכים להתנהג. עכשיו יש דיונים שלמים סביב משחקי הכדורגל בשבת והלוואי שהמדינה תצליח ליצור מצב שבו כולם מרוצים, הדתיים והחילונים. שגם אני אוכל ליהנות ומצד שני לא לכפות את אופן שמירת הדת שלי על מישהו אחר.
