אורליה ויצמן (בת 32) ולירון אבני (בן 36) מקרית גת
"בשבילי הוא יפה חיצונית כמו שהוא יפה מבפנים וכנראה שהוא בראד פיט". אורליה לא ראתה את בעלה לירון. בגיל 16 היא חלתה בעיניה ושנתיים לאחר מכן התעוורה לחלוטין בניתוח שסיכויי ההצלחה שלו עמדו על 50%. לירון נולד עם לקות ראייה אך הוריו מעולם לא אפשרו לו לחוש בנכות, ולכן הוא חונך ולמד במסגרות רגילות.
הם הכירו במסיבת קיץ בתל אביב. "כשנכנסתי למסיבה", משחזרת אורליה, "שמעתי מישהו שאני מכירה וניגשתי אליו, התחלנו לדבר ובדיעבד הבנתי שלירון יושב ממש מאחוריי, אבל לא שמתי לב והמשכתי בחגיגה".
לירון, לעומת זאת, הבחין באורליה ומיד ידע: "בשנייה הראשונה שראיתי אותה – הדבר הראשון שראיתי היה הרגליים שלה, מה שעבר לי בראש זה 'וואו, איזה רגליים'. חבר שישב איתי לא הפסיק להגיד לי שאתחיל איתה, אבל אני לא ידעתי איך לגשת לבחורה שלא רואה ולכן התמהמהתי ולא עשיתי כלום. רק אמרתי לחבר שלי שהבחורה הזאת תהיה אשתי".
חודש וחצי אחרי המפגש האקראי פרסם לירון בקבוצות של לקויי ראייה שהוא פותח קבוצת הכרויות בוואטסאפ. אורליה הייתה הראשונה שפנתה וביקשה מלירון שיצרף אותה. "כמובן שהדבר היחיד שעבר לי בראש באותו רגע הוא שעכשיו אפשר לסגור את הקבוצה...", נזכר לירון בחיוך. "אורלי סיפרה שהבינה שנולדתי יום אחריה, כמובן שהבנתי את הרמז ומיד התקשרתי. הקליק היה מיידי והשאר היסטוריה".
הצעת הנישואין לא איחרה להגיע. ארבעה חודשים אחרי ההכרות וחודש וחצי אחרי שעברו לגור יחד, ביקש לירון את ידה של אורליה. "היא ידעה שאני מתכוון להציע לה באזור חודש מרס, אך החלטתי להפתיע אותה והצעתי לה יומיים לפני ולנטיינ'ס דיי. ההחלטה לעשות את זה הייתה מאוד מהירה ולחוצה בזמן. נסעתי עם בת דודה של אורליה לקנות את הטבעת, לקחתי את אורליה לצימר ותוך כדי שהיא מנשנשת מרשמלו הקראתי לה מכתב אהבה, ירדתי על ברך אחת ושאלתי אותה אם היא תינשא לי".
אורליה מצדה לא הבינה מיד כי מדובר בצעת נישואין. לדברי לירון, "התשובה הראשונה שלה הייתה 'מה? אתה רציני?'. היא לא קלטה שזאת הצעה ופשוט אמרה לי לא לקרוא את המכתב. אחר כך היא כבר אמרה כן, הקראתי לה את המכתב במלואו ושנינו בכינו".
ב-30 ביוני השנה זה קרה, השניים עמדו תחת חופה וקידושין בגן האירועים הרמוזו במודיעין. "הייתה לנו חתונה מושלמת", סיפרה אורליה. "בחתונה היו המון לקויי ראייה והמלצרים נתנו שירות VIP לכל אחד ואחת. החופה הייתה מרגשת עד כדי כך שכשאנשים מהחופה הסמוכה שמעו את הרב המזמר שהיה לנו, הם פשוט עזבו ובאו לחופה שלנו".
צילום: AGS
אילו תגובות מקבלים עיוורת ולקוי ראייה שמחליטים למסד את הקשר ביניהם?
אורליה: "המשפחה שלי קיבלה את לירון בזרועות פתוחות, מהרגע הראשון הם תמיד גרמו להרגיש כבן בית". לירון: "התגובות שקיבלתי בבית היו של דאגה, איך נסתדר? מה יהיה עם ילדים? מה יהיה עם עבודה ועצמאות? אבל למרות הקשיים אבא שלי הבין שאורליה גורמת לי לאושר שמעולם לא הרגשתי. המשפחה למדה להכיר את אורליה ואת היכולות שלה ולקבל אותה".
איך עניין הראייה משפיע?
אורליה: "ההתמודדות של שנינו היא שונה. את הראייה שלי איבדתי בגיל 18, כך שיש לי מידע קודם שעוזר לי בתפקוד היום יומי. לירון הוא לקוי ראייה, מה שאומר ששרידי הראייה שלו הם די גבוהים, כך שהוא מסייע לי המון. כמובן שאני עצמאית בהכול, אך כמו לכל אחד גם לי יש קשיים. לירון משלים אותי ותומך בי, והכי חשוב לא גורם לי להרגיש שאני נטל".
אורליה, איך את חיה עם העובדה שאין לך שום מושג כיצד בעלך נראה?
"וואו, זאת שאלה מעניינת. בעקבות העיוורון מתחדדים אצלנו חושים שהם מבחינתי קצת מעבר ליכולת הראייה. כשהכרתי את לירון הדבר הראשון שגרם לי לרצות לדבר איתו שוב היה הקול המרגיע שלו, דרך הקול גיליתי בחור רגיש, רומנטיקן ומדהים. בחור טוטאלי שאוהב עד הסוף, עם כל הלב והנשמה. היו לי מערכות יחסים לפני כן, אבל עם אף אחד לא הרגשתי שזה עד הסוף מהשנייה הראשונה כמו עם לירון".
ישראל דואגת לעיוורים שבתוכה?
אורליה: "אם נגיד שקל לנו אנחנו נשקר גם את עצמנו. בשבילנו כל יום הוא יום שבו אנחנו מנסים לשרוד. לצערי, החברה שלנו לא פתוחה לקבלת השונה והיא די מבדילה אותנו מכולם. תמיד הצעות העבודה שעיוורים מקבלים קשורות למענה טלפוני, כאילו שאין שום דבר אחר שנוכל לעשות. אם היינו מממשים את הפוטנציאל שלנו במסגרת תעסוקתית או כלכלית מצבנו היה טוב יותר וכך גם חיינו בישראל".
צילום: AGS
מה אתם מאחלים לעצמכם?
אורליה: "שנרחיב השנה את התא המשפחתי ושמבחינה תעסוקתית תמיד נעבוד במשהו שאנחנו אוהבים, שנהיה בריאים ומאושרים ביחד וכל אחד לחוד. אנחנו גם רוצים לאחל לעם הנפלא שלנו שנדע אהבת חינם, הגשמה עצמית, בריאות ושלווה לכולם".
