מדובר בבדיקת דם הקרויה קומבו דור רביעי אשר מגלה קיומם של נוגדנים שייצר הגוף כנגד הנגיף. במידה ונמצאו נוגדנים, נשלחת הדגימה לבדיקת אימות מדויקת יותר הקרויה Western Blot המודדת קיומם של נוגדנים ספציפיים יותר לנגיף ה-HIV. בדיקה זו מבוצעת במעבדת משרד הבריאות בתל השומר כאשר את הבדיקות עצמן ניתן לעשות בקופות החולים ומוסדות רפואיים נוספים. בדיקת ה-קומבו מבוצעת במעבדה ותוצאתה נמסרת לאחר מקסימום של שבוע ימים. בוועד למלחמה באיידס מבצעים גם בדיקה מהירה הנותנת תשובה בתוך כ-30 דקות, אולם גם כאן, במידה שהתשובה היא חיובית, יש לשלוח את הדם לבדיקת האימות.

כדי לעשות את הבדיקה הרגילה צריך להמתין מינימום שבעה שבועות מהמועד בו נוצר החשש להדבקה. לביצוע הבדיקה המהירה הניתנת במרכזי בדיקות אנונימיות צריך להמתין לפחות שלשה חודשים מהמועד בו נוצר החשש להדבקה ( 90 ימים ), וקבלת התשובה מתבצעת בעל פה אחרי כחצי שעה.

מומלץ לפנות לוועד למלחמה באיידס. כל המידע נגיש באתר של הוועד אולם לשאלות הנוגעות לדרכי הידבקות ו/או מידע על נגיף ה- HIV, יש לפנות לקו הפתוח הפועל בימים א-ד בין השעות 20:00-22:00 בטלפון 03-5613300.

אין צורך לצום לפני ביצוע בדיקת HIV. אפשר לאכול ולשתות כרגיל

אין צורך בהבאת ת"ז או רשיון או כל תעודה מזהה אחרת כיוון שהבדיקה אנונימית. במקרה ואינך רוצה שהבדיקה תהיה אנונימית, יש להצטייד בתעודה מזהה הן לפני הבדיקה והן בקבלת התשובה לאחר כשבוע. במקביל, אין צורך לקבוע תור לבדיקה, אפשר להגיע ללא תיאום מראש, כל עוד מגיעים בזמן ביצוע הבדיקות המוסבר באתר של הוועד למלחמה באיידס.

אם האדם נמצא נשא, מתבצעות מגוון בדיקות שמטרתן לקבוע באיזה שלב של מחלת ה-HIV נמצא החולה. בדיקת מספר תאי דם לבנים מסוג CD4 נותנת אינדיקציה על פגיעה במערכת החיסון ועד כמה היא חמורה. רמת תאי CD4נמוכה מ-200 מכניסה את הנשא לקטגוריית "חולה איידס". בדיקת CD8 נועדה להצביע על היחס בין רמות CD4 ל- CD8. לרוב, כשרמת CD4 יורדת, עולה רמתו של CD8.היחס התקין הוא לרוב 40% תאי CD4 ו-60% תאי CD8. במחלה קשה היחס יתהפך: רמת CD4 תצנח ל-20% ורמת CD8 תעלה ל-80% ויותר. בדיקת עומס נגיפי מודדת כמה עותקים של החומר התורשתי של הנגיף, RNA, נמצאים בזרם הדם. ככל שהעומס גבוה יותר, כך הסיכוי להעברת הנגיף ע"י נשא ה-HIV גדלה. בדיקת רגישות נגיף ה-HIV נועדה לקבוע לאילו תרופות פיתח הנגיף שבגוף החולה עמידות, ולאילו תרופות הוא רגיש. בדיקה זו מאפשרת לתפור את קוקטייל התרופות המתאים ביותר למטופל.

בארצות הברית נקבע כי רמת CD4 מתחת ל-500 דורשת טיפול. באירופה נקבע הטיפול לרמתCD4 הנמוכה מ-350. בישראל מקובלת, כמו ברוב ענפי הרפואה, הגישה האמריקנית, והטיפול מתחיל לרוב ברמתCD4 הנמוכה מ-500. ברחבי העולם ישנם אסכולות הגורסות כי יש להתחיל את הטיפול עם קבלת התשובה החיובית, לפחות אצל קבוצות המוגדרות בסיכון גבוה יותר להידבקות, והשנה הוגשה בקשה בסל הבריאות לשנות את הנהלים ולהתחיל טיפול מוקדם יותר.

תאי CD הם סוג תאי דם לבנים הקרויים תאי T cell helper. תאים אלה מסייעים למערכת החיסונים להילחם בנגיפים, בחיידקים, בפטריות וככל הנראה גם בתאי סרטן.

בדומה לפרוטוקולים רבים של כימותרפיה הניתנים לחולי סרטן, קיימים גם פרוטוקולים מובנים לחולי איידס ונשאי HIV. אלה מותאמים לפרופיל החולה, כשנלקחים בחשבון גיל החולה, מחלות נוספות בהן הוא לוקה, גילו, תופעות הלוואי של התרופות, ובדיקת רגישות הנגיף לתרופות.

הבעיה העיקרית היא היכולת של הנגיף להשתנות ולעבור מוטציות תוך כדי התרבות. באותו אדם בו זמנית ישנם עשרות ומאות אלפי תתי סוגים של נגיף ה-HIV. הנגיף נוטה גם להתחבא בבלוטות לימפה ובתאי עצב, לשם אין חדירה טובה של התרופות שיכולות היו להשמיד את הנגיפים.

כדי לייצר חיסון היום, חייב להיות קטע יציב בנגיף שאינו עובר שינויים. לצערנו, ה-HIV מתוחכם ועובר כל העת מיליוני מוטציות. לפיכך נראה שתידרש מחשבה יצירתית שתאפשר חיסון המונע הדבקה בנגיף.

זוהי חובה: כיום נשים הרות הנושאות את הנגיף מקבלות את הטיפול. אם הסיכוי של נשאית HIV ללדת ילד נשא עומד על 25% עד 30%, הרי שעם הטיפול לאישה ההרה לילוד מונעים לחלוטין את הדבקתו בנגיף. יתרה מזו, במדינות רבות בעולם קיימת המלצה לכל אישה הרה לעבור בדיקת HIV לפני כל הריון. משרד הבריאות שוקל לבצע בדיקה זו לכל הנשים ההרות בקרוב. כך או כך, כל אישה הרה יכולה לבקש מהרופא המטפל בדיקת HIV בחינם ובכל מועד.

כן. לפני מספר שנים הופיע מחקר מקיף שכלל אלפי מטופלים. בקרב מחציתם ניסו להפסיק את הטיפול ולחדשו רק כשרמת תאי CD4 צונחת, ובמחצית הנותרת המשיכו בטיפול כל העת. תוצאות המחקר הראו שקבוצת האנשים שהפסיקה את הטיפול חלו יותר ומתו בשיעור גבוה הרבה יותר בהשוואה לאלה שהמשיכו בטיפול. היום מקובלת ההמלצה שלא להפסיק את הטיפול מרגע הנשאות לכל החיים

בעבר הרחוק הטיפול כלל עשרות כדורים ליום; בשנים האחרונות ירד הטיפול ל 2-3 כדורים ועתה עם הפיתוחים החדשים בתחום הרפואה, קיימת אפשרות לטיפול באמצעות כדור אחד פעם ביום.

בעבר, חלק מהתרופות גרמו לשינויים בחילוף חומרים, החל מרזון בפנים ובגפיים עם כרס, עלייה בכולסטרול, עלייה בטריגליצרידים, עמידות לאינסולין עד להתפתחות סוכרת. תרופות אחרות גרמו לתופעות נוירולוגיות ובהן חלומות בעתה, סחרחורות ובעיות שינה ואף פגיעה בתפקוד הכליה ועוד. כיום יש מספר תרופות חדשות שבהן תופעות הלוואי נמוכות משמעותית ועד בלתי מורגשות, דבר המקל על ההתמדה בטיפול הרפואי מה שמשפר משמעותית את איכות חיי המטופלים. הרופאים מודעים לכל תופעות הלוואי ועורכים ניטור קפדני אחר החולים ובמידת הצורך מחליפים את התרופות. יש לציין שמאחר והמחלה עדיין צעירה קשה לאמוד את תופעות הלוואי לטווח הארוך המגיעות מהתרופות השונות, אולם ידוע וברור כי גם היום עלולים להיווצר נזקים בריאותיים בגלל השימוש הממושך בטיפול הרפואי ותופעות הלוואי שנגרמות ממנו.

אפשרות הטיפול התרופתי קיימת רק 15 שנים, כך שהניסיון הוא לטווח הזה בלבד. הניסיון ב-15 השנים הללו מלמד שמי שנוטל את הטיפול באופן קבוע ואינו מדלג או מפסיק אותו, יכול להגיע לתוחלת חיים של אדם בריא. כיום מתים מאיידס בשני מקרים: אבחון מאוחר מידי בגינו התרופות כבר לא משפיעות, או בשל אי התמדה בטיפול התרופתי.