במבנה השוק, שנבנה בסגנון הבינלאומי, נמכרת סחורה חקלאית לסיטונאים במכירה פומבית, ובמרתפיו מוקמים משחטות לעופות המהווים מפגע ציבורי מרגע ההקמה ומזרזים את פרנסי העיר לשנות את מיקום השוק.

השוק, שרובו בבעלות חברת "תנובה" וחלקו בבעלות בעלי המניות הסוחרים בשוק, מוקם על שישים דונם שהוחכרו מעיריית תל אביב ל-99 שנה, ועליהם מוקמים שלושה מבנים מקורים למסחר. אתם כנראה מכירים אותם בתור – "הרמפות".

ריחות חזקים של ריקבון, עומס תנועה כבד לפנות בוקר, רעש ובעיות תברואה אחרות הופכים את המתחם למובלעת עירונית ענקית. תוכנית לפינוי השוק עולה על הכתב, אך היוזמים שלה מתקשים למצוא מקום חלופי. גם התנגדות של הסוחרים לא הופכת את הדברים לפושטים יותר. העסק תקוע.

עיריית תל אביב חותמת עם תנובה וחברת השוק על הסכם פינוי לשוק והפיכתו למתחם למגורים, בעלות של רבע מיליארד דולר. ההחלטה מחלקת את הסוחרים לשניים: אלו שמחזיקים במניות החברה והולכים ליהנות מהשבחת הקרקע הצפויה תומכים במהלך, ואלו ששוכרים מחסנים מעיריית תל אביב במתחם השוק מתנגדים לו ותובעים את העירייה בדרישה לפיצוי הולם.

כדי לשמור על יחסי שכנות טובה עם הדיירים הוותיקים יותר של תל אביב, עד שיוקמו הבניינים הופך השטח באופן זמני לחניון ענקי, שמשרת את באי מתחמי הבילוי שבאזור: הסינמטק, מסעדות רחוב הארבעה, תיאטרון הבימה והיכל התרבות.

השכונה שתקום מתעתדת לכלול עשרה מגדלי מגורים, שני מגדלים נוספים בני 45 קומות, שטחי מסחר ובילוי, קאנטרי קלאב, גני ילדים ובית ספר יסודי. בקיצור, זה משהו כמו 'לסגור מרפסת' בחזקת 1,000.

שיווק הדירות במתחם השוק הסיטונאי ממשיך בינתיים בכל הכוח, ובכך מושלם בעצם המהפך שעובר השוק – משטח מסחר מאסיבי במרכז העיר ומפגע לציבור, לשכונת מגורים המכוונת לבעלי משפחות.

בכך למעשה מסתיים פרויקט המגורים השאפתני והמרשים ביותר בתולדות המדינה, שבסיומו העיר הגדולה בישראל מתהדרת במתחם הכולל 3 מגדלים בני 48 קומות כל אחד, 11 בנייני מגורים, קאנטרי קלאב עירוני, פארק עירוני רחב, בית ספר יסודי, אשכול גני ילדים ומרכז קניות יוקרתי.